שוקרון נ' לוי ואח'

פסק דין משלים

לגבי המשיבות 2, 6

1. המבקשת היא אשת החייב. בני הזוג מצויים בשנות ה- 50 לחייהם. הם נפגשו בשנת 2007 ונישאו ביום 13.7.08. עבור כל אחד מהם, אין אלה נישואין ראשונים.

החייב חייב לנושים שונים, כבר למעלה מ- 17 שנים, חובות שהצטברו לכדי כ- 12 מיליון ₪. למבקשת אין קשר לחובות הללו.

משנישאו בני הזוג, עבר החייב להתגורר בדירת מגוריה של המבקשת. לאחר זמן הסתבר למבקשת כי מאמצי הגבייה של נושי החייב עלולים לפגוע ברכושה, ובין היתר במיטלטלי משק ביתה, אשר על פי הנטען בתצהירה, היו בבעלותה עוד לפני נישואיה לחייב. על כן ערכו בני הזוג הסכם ממון, שאושר ביום 27.2.11 על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא. בהסכם זה צויינו חובותיו של החייב, שנוצרו שנים רבות לפני נישואי בני הזוג. נקבעה בו הפרדה מוחלטת בין נכסיה של המבקשת ושל בני משפחתה לבין החייב. עוד נקבע בהסכם הממון, בין היתר, כי המיטלטלין מושא התובענה דנן, שהם מיטלטלי משק ביתה של המבקשת וכן רכב מסוג גטס וחשבון בנק שבבעלותה – שייכים כולם למבקשת בלבד, ואין לחייב חלק בהם.

2.בתובענה דנן ביקשה המבקשת פסק דין הצהרתי שמצהיר על בעלותה הבלעדית במיטלטלין האמורים (להלן: המיטלטלין).

ביום 27.9.11 ניתן פסק דין הצהרתי כמבוקש כלפי מרבית המשיבים לתובענה, אשר לא התנגדו לבקשה לפסק הדין ההצהרתי.

שתי משיבות התנגדו לבקשה, ופסק דין משלים זה ניתן לאחר שמיעת המתנגדות.

אחת מהן היא עיריית ת"א-יפו (המשיבה 6); והשנייה היא גב' אתי לוי, גרושתו של החייב ואם שלושת ילדיו הבוגרים (המשיבה 2).

3.בחקירתה הנגדית העידה המבקשת כי לא שמרה קבלות אודות רכישת המיטלטלין, כיוון שהם נרכשו לפני שנים רבות, והיא לא סברה שתזדקק לקבלות. בתצהירה של המבקשת נאמר כי החייב לא הביא עמו דבר למסגרת נישואיהם. כאמור, זה שנים שהוא שקוע בחובות כבדים, והוא יידע את המבקשת על כך טרם נישואיהם (כפי שצויין, הדבר נכתב אף בהסכם הממון בין בני הזוג).

המבקשת העידה כי ברשימת המיטלטלין מושא התובענה אין דבר שנרכש לאחר נישואיה לחייב, כיוון שאותה עת "לא היה עם מה לרכוש" (בעמ' 3 לפר').

עוד העידה המבקשת כי היא טראפיסטית, וכי עבדה והשתכרה בשנים שלפני היכרותה עם החייב.

המבקשת העידה כי כיום החייב אינו עובד, אך בתקופות שבהן עבד, בעבר, היה מפקיד את משכורתו בחשבון הבנק שעל שמה.

4.ההיסטוריה של הקשר בין המבקשת לבין החייב, כאמור בסעיף 1 לעיל, אינה שנוייה במחלוקת. עדותה של המבקשת בחקירתה הנגדית חיזקה עוד את האמור בתצהירה.

מסקנתי היא כי המבקשת הוכיחה כנדרש, שבעת שהכירה את החייב כבר היו המיטלטלין בבעלותה-שלה בלבד, מחיי נישואיה הקודמים. אין מחלוקת כי חובותיו של החייב לנושים המשיבים נוצרו טרם נישואיו למבקשת וללא קשר אליה. מדובר כאמור בחובות בהיקף ניכר מאד. בנסיבות אלה, ולנוכח גילם ותולדותיהם של בני הזוג, במועד היכרותם, סביר שהחייב יעבור להתגורר עם אשתו, מבלי להביא עמו מיטלטלין או רכוש כלשהו. רשימת המיטלטלין היא צנועה למדי ומתאימה למשק בית ממוצע.

5.ב"כ המשיבה 6 טענה כי הסתמכה על פסיקה ולפיה על המבקש פסק דין הצהרתי בדבר בעלותו במיטלטלין לתמוך את בקשתו בקבלות לגבי רכישת אותם מיטלטלין.

אולם ביישום של פסיקה יש להתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שבו מדובר. המיטלטלין נרכשו לפני שנים רבות, במהלך נישואיה הראשונים של המבקשת. בנסיבות אלה, סביר שאדם לא ישמור קבלות כאלה לאורך שנים. אין בכך בלבד כדי להצדיק, אפילו באופן "פורמלי", להפקיע מרשות המבקשת את המיטלטלין ששייכים לה זה שנים, זמן רב לפני שהכירה את החייב, על מנת שישמשו לפירעון חובותיו, אשר נוצרו טרם שהכיר את המבקשת.

בנסיבות כאלה, הדרך היחידה שיש לבעלת המיטלטלין להוכיח את בעלותה בהם היא באמצעות תצהירה ועדותה, כפי שעשתה כאן (הדברים אמורים יותר במיטלטלי משק הבית מאשר ברכב ובחשבון הבנק, אשר לגביהם לא היתה למעשה מחלוקת בדבר בעלותה של המבקשת, עוד טרם נישאה לחייב).

על פני הדברים, נכון כי החייב מתגורר בכתובתה של המבקשת (לצורך החזקה על פי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל), ונכון כי המבקשת לא המציאה קבלות בדבר רכישת המיטלטלין. על כן יש מידה מסויימת של הצדקה לעמדתן של המשיבות שלא להסכים למתן פסק הדין ההצהרתי ללא חקירה נגדית של המבקשת. עם זאת, משאין מחלוקת לגבי נסיבות-הבסיס שברקע לתובענה, נראה כי ניתן היה לייתר את דיון ההוכחות.

ואמנם, לאחר תום חקירתה הנגדית של המבקשת השאירה ב"כ המשיבה 6 את הבקשה לפסק דין הצהרתי לשיקול דעת ביהמ"ש.