שוקרון נ' בלאום

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות במעלה אדומים (כב' השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) מיום 16.5.10, שהומצא לידי מבקש ביום 21.6.10, בגדרו נתקבלה תביעת המשיבה נגד המבקש.

ואלה העובדות הצריכות לעניין: בשנת 2007 ביצע המבקש עבודות לאיטום גג הבית המשותף שבו מתגוררת המשיבה. המשיבה טענה כי עבודות אלה בוצעו באופן לקוי, וכי כתוצאה מכך נוצרו בעיות רטיבות חמורות. המבקש טען מנגד, כי בעיות האיטום נתגלו בתוספת בנייה שביצעה המשיבה, אשר בגגה לא בוצעו עבודות איטום על-ידי המבקש.

בית המשפט קמא קיבל את התביעה וקבע כי במועד הזמנת עבודת האיטום לגג הבית המשותף הייתה התוספת קיימת וצמודה לגג הבניין. מאחר שבטופס הזמנת העבודה אין אבחנה בין גג הבית המקורי לבית גג התוספת, ומאחר שמדובר בשטחים הצמודים זה לזה, אין יסוד להגבלת העבודה או להגבלת האחריות רק בהתייחס לגג הבניין המקורי. משלא נרשם או סוכם בין הצדדים מפורשות כי המבקש אינו אחראי לאיטום הגג של תוספת הבנייה, הרי שאין לפטור אותו מאחריות ביחס לאיטום שטח זה. כיוון שכך, קבע בית המשפט קמא, כי המבקש אינו זכאי לתשלום עבור עבודת האיטום שבוצעה, ועליו להשיב את הסכום ששולם לו, שערכו היום הוא כ- 11,000 ₪.

בגדרה של בקשת רשות הערעור חזר המבקש על טענותיו, כי לא הוא ביצע את עבודות האיטום בתוספת הבנייה. המבקש אף הסביר כי מקורה של הנזילה בהצטברות מים על גג התוספת, כתוצאה מהעדר שיפועים מתאימים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף בלא צורך בתשובה.

הכלל הוא כי אין להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות אלא "כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה" (ראו: בר"ע (ירושלים) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א(3) 309, 314-315; בר"ע (ירושלים) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר, תק-מח 2008(2), 598 , 601 (פורסם במאגרים, 3.4.08)). הטעם לכך נעוץ בתכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות, שנועד לאפשר קיום דיון מהיר, קצר, פשוט וזול בעניינים בעלי ערך כספי מועט.

במקרה דנן, לא מגלה פסק דינו של בית המשפט קמא טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, המצדיקה מתן רשות ערעור. ממצאיו העובדתיים של פסק הדין מבוססים על עובדות שאינן שנויות במחלוקת, והן כי תוספת הבנייה הייתה קיימת במועד ביצוע עבודת האיטום; כי גג תוספת הבנייה צמוד לגג הבית המשותף המקורי; וכי לא סוכם מראש בין הצדדים במועד הזמנת העבודה על הגבלת שטח האיטום או האחריות ביחס לגג הבניין המקורי בלבד. במצב דברים כזה, קשה למצוא טעות בקביעתו של בית המשפט קמא, כי האבחנה בין שני שטחי הגג איננה סבירה, ולכן אם בכוונת המבקש היה להגביל את תחומי האיטום, היה עליו לדאוג לציין את הדבר במפורש. משלא עשה כן המבקש, אין הצדקה לפטור אותו מאחריות.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, אף בלא צורך בתשובה.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

הפקדון יושב לידי המבקש.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.