שוקרון ואח' נ' אטיאס

פסק דין

בפני תביעה לשיפוי נזקים אשר ארעו לרכבם של התובעים כפועל יוצא מתאונה מיום 1.4.09.

1. לטענת התובעים עת עמדו ברמזור בשד' מנחם בגין כשהרכב שלהם הוא השלישי או הרביעי בנתיב המיועד לנסוע ישר, רכב הנתבע אשר נסע בנתיב השמאלי להם, המיועד לפניה שמאלה, פגע ברכבם עם החלק האמצעי של רכבו. כפועל יוצא מכך נגרם לרכבם של התובעים נזק אשר הוצג במסגרת ת/1 ונתמך בחוות דעת מומחה מטעמם.

2. לטענת הנתבע הוא לא פגע בתובעים. במהלך התאונה הוא פנה לכיוון שמאל והתובע 2 שהיה אמור לנסוע ישר, שינה דעתו והחליט לפנות שמאלה גם הוא ומשכך הוא גרם לפגיעה ברכבו .

3. במהלך הדיון בפני, חזרו התובעים על גירסתם והנתבע על גירסתו וכן כל אחד מהם הדגים את התאונה באמצעות רכבי הדגמה. כן הוצגו בפני תמונות הנזק לרכב התובעים ותמונה של מקום האירוע.

4. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות על בסיס נטלי ההוכחה,מצאתי כי דין התביעה להידחות ולהלן יפורטו טעמי

5. אמנם עסקינן בתביעות קטנות בהן בית המשפט מגמיש את דיני הראיות, ואולם גם בבית משפט זה על התובע הנטל להוכיח תביעתו בבחינת "המוציא מחברו". בתביעה זו מדובר בגירסה מול גירסה ומשכך על בית המשפט לבחון האם בראיות החיצוניות יש בכדי לתמוך בגירסת התובעים ומשאין כך פני הדברים שומא על בית המשפט לדחות את התביעה הואיל והתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם.

6. תיאור התאונה כפי שהוצג על ידי התובעים אינו עולה עם שורת ההגיון ועם הנזק הנצפה ברכבם. כך, אמנם יתכן כי רכב הפונה שמאלה יפגע עם חלקו המרכזי ברכב אחר, ואולם הדבר נכון לגבי רכב הנמצא ראשון בטור הרכבים, שאז כאשר רכב גדול פונה ימינה יש מקרים בהם הנוהג ברכב הגדול מסיע את רכבו טיפה לימין על מנת ליצור קשר רחבה יותר ובכך יתכן מצב בו רכב העומד מימינו יכול להפגע מחלקו המרכזי.

דא עקא, אין עוררין, כי רכבם של התובעים היה הרכב השלישי או הרביעי בשורת הרכבים, ומשכך רכב הנתבע עבר על פניהם שהוא עדיין בנסיעה ישר וטרם פנייתו לכיוון שמאל. במצב נסיעה כזה הנסיבות היחידות בהן יכול רכבו של הנתבע לפגוע ברכבם של התובעים עם חלקו האמצעי בחלק הטמבון הקדמי שלהם מחייבות קיומה של בליטה בחלק המרכזי של רכב הנתבע.

התובעים לא הרימו את הנטל להוכיח קיומה של בליטה, כאמור, ויתרה מזאת, סירבו להצעת בית המשפט ולפיה הנתבע יביא את רכבו לקדמת בית המשפט על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם האם אמנם קיימת בליטה, אם לאו. טיעונם של התובעים ולפיו אין הם יכולים לדעת מה נעשה ברכבו של הנתבע בתקופת הזמן שחלפה נשמעת בבחינת "הקדמת תרופה למכה" שהרי הנתבע לא היה ערוך להצעתו זו של בית המשפט ומצד שני התובעים לא יכולים לדעת את מצבו של רכב הנתבע נכון להיום.

סירוב התובעים, בנסיבות אלה להצעת בית המשפט כמוהו כסירובם להציג ראיה רלוונטית בפני בית המשפט, סירוב המהווה חזקה כנגדם.

לכל האמור לעיל אוסיף, כי הנזק הנחזה לרכבם של התובעים הינו נזק של מעיכה ומשיכה ולא משיכה בלבד, דבר אשר גם בו יש בכדי לפגוע בגירסתם.

סוף דבר, הנני קובעת כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ולפיכך תביעתם נדחית.

לפנים משורת הדין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: