שוסטרמן נ' קדם ואח'

פסק דין

התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 24/09/08 בין רכב התובעת, גב' רשל נגלה שוסטרמן, לבין רכב הנתבע 1, מר קדם בנימין, המבוטח אצל התובעת 2.

הצדדים נחלקו באשר לנזקים המפורטים.

להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתב התביעה, ההגנה, נספחיהם ובבית המשפט:

לטענת התובעת, בתאריך הנ"ל, היא נהגה ברכבה בצומת הרחובות בית"ר וישראל אלדד בירושלים, כאשר לפתע פגע בה רכבו של הנתבע 1 אשר התפרץ לצומת משמאל.

התובעת הייתה מבוטחת בעת האירוע בחברת "הפניקס הישראלי" ופוצתה על ידה בשיעור הנזק, בניכוי: ההשתתפות העצמית והנחת העדר תביעות וכינון.

התובעת, הגב' רשל נגלה שוסטרמן, העידה בבית המשפט באשר לקרות התאונה. לדבריה, משהגיעה לצומת, נתנה זכות קדימה כחוק, כאשר לפתע הגיח מקדימה רכבו של הנתבע 1.

מחקירתה הנגדית של גב' שוסטרמן, עלה כי, נסעה במהירות של כ-20 קמ"ש בעוד שרכבו של הנתבע נסע במהירות לעברה.

התובעת תמכה תביעתה ברישיון הרכב, בהעתק אישור הפסדים ובחוו"ד שמאי.

לטענת הנתבעים, ביום 21/09/08 או בסמוך לכך, נהג הנתבע 1 ברכב הנתבעת 2, ברחוב בית חוגלה בשכונת ארנונה והתקרב לצומת עם רחוב בית"ר. רחוב בית"ר הינו רחוב דו סטרי, בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון. הנתבע 1 ווידא כי אין רכבים משמאלו והחל לחצות את הצומת בכוונה לפנות שמאלה. משהגיע למרכז הצומת, המתין הנתבע 1 עד אשר יחלפו כלי הרכב, ומיד לאחר מכן המשיך בנסיעה שמאלה. ללא כל התראה מוקדמת, הגיח במהירות ממול הנתבע 1, רכבה של

התובעת, מרחוב אלדד, התפרץ אל תוך הצומת וזאת בניגוד למופע התמרורים ופגע ברכבו של הנתבע .

הנתבע 1, מר בנימין קדם, העיד בבית המשפט באשר לקרות התאונה. לדבריו, כאשר הגיע לצומת, חיכה עד אשר רכבו יוכל להשתלב בתנועה. לאחר שנתן זכות קדימה והחל בנסיעתו, הגיח רכבה של התובעת ונכנס לצומת במהירות.

מחקירתו הנגדית של מר קדם, עלה כי, מאחר שלטענתו, התובעת מיהרה, הרי שברגע שהתנועה נפסקה, יצאה התובעת במהירות על מנת להספיק לעבור.

הנתבעים תמכו תביעתם בתצלומים ממקום האירוע.

אין חולק, הן על פי תמונות ממקום האירוע והן על פי גירסתה של התובעת עצמה, כי בכיוון נסיעתה של התובעת הוצב תמרור אשר הורה לה להאט וליתן זכות קדימה לעוברי הדרך האחרים.

אומנם, על הפונה שמאלה בצומת חלה חובת זהירות משלו, אך בכיוון נסיעתו של הנתבע 1, לא הוצב תמרור כלשהו ועל כן הוא חב בחובת הזהירות הכללית בלבד.

ברי, כי זכותו בצומת קודמת לזכותה של התובעת, שחוייבה בהוראות התמרור ולא צייתה להן במלואן.

יתר על כן, התובעת עצמה העידה על מיקום התאונה בצומת וניכר מכך שהנתבע 1 כבר חצה חלק ניכר מאוד מן הצומת, בטרם התרחשה התאונה. אף בכך יש לתמוך בכך בכך שהתובעת לא העניקה את זכות הקדימה, כפי שנדרש ממנה.

על כן, האחריות לתאונה רובצת לפתחה של התובעת וממילא לא עלה בידה להוכיח את תביעתה והתביעה נדחית .

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ (כולל מע"מ) והוצאות בסך 700 ₪.