שוסטר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה על פי סע' 57 ב' לפקודת התעבורה, נוסח חדש, תשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") להורות על ביטול איסור שימוש ברכב מיום 19.2.2010 שהוטל על רכבו של המבקש ( להלן: "הרכב") אשר על פי הטענה היה נהוג בידי בנו , שוסטר ארז ( להלן :הנהג) עת היה שיכור.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי בתאריך 19.02.10,יום ו' בשבוע בשעה 02:50 ברחוב פלאוט 2 ברחובות (להלן" האירוע הראשון) ובשעה 04:07 ברחוב המדע נס ציונה (להלן: האירוע השני) נסע הנהג ברכב בהיותו שיכור.

בבדיקת הנשיפה שנערכה לנהג נמצאו:

-באירוע הראשון 390 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף

-באירוע השני 300 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף.

בדיון בבקשה טען ב"כ המבקש כי מדובר במקרה מיוחד ופירט את נסיבות האירוע.

כמו כן טען ב"כ המבקש כי הרכב משמש את המבקש שעובד כסוכן מכירות בחברה, נוהג משנת 75 ועברו התעבורתי קל.

עוד הוסיף ב"כ המבקש כי המבקש חוזר ומזהיר את הנהג שלא לבצע עבירות תעבורה, ושאם לא תבוטל הודעת איסור השימוש יפוטר המבקש מעבודתו ולא ימצא מקום עבודה חדש.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וציין כי מדובר בשני אירועים של שכרות, לנהג ר.נ משנת 00 לחובתו 5 הרשעות קודמות.

סעיף  57 ב (ב) לפקודה קובע :

  " (ב)   בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

        (1)   הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;

        (2)   מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א)."

סעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה קובע כי בית המשפט רשאי לבטל או לקצר הודעת איסור שימוש ברכב אם מתקיימות נסיבות נוספות המצדיקות זאת ורשאי בית המשפט לשקול גם את הזיקה בין בעל הרכב לנהג הרכב.

במקרה אשר בפני מדובר בזיקה קרובה של אב ובן . המבקש שהינו בעל הרכב והשליטה עליו מסורה לו לא טען כי הנהג פעל בניגוד להוראותיו או שהזהיר אותו כי אין עליו לשתות בזמן הנהיגה, בייחוד כאשר מדובר בנהג עם עבר תעבורתי מכביד הכולל עבירה של נהיגה בזמן פסילה ושבית משפט פסל אותו מלנהוג פעמיים לתקופה של 3 חודשים ושל 11 חודשים.

על כן לא הוכיח המבקש כי עשה ככל שביכולתו בכדי למנוע ממנו לנהוג ברכבו כאשר הוא שיכור.

השבתת הרכב אמנם גורמת אי נוחות ומביאה לפגיעה מסוימת במבקש אך כאשר הנני שוקלת את הנזק שנגרם לבעל הרכב מן ההשבתה, לעומת הסיכון הנגרם לציבור מנהיגת רכב ע"י נהג שיכור, האינטרס הציבורי הוא שגובר, במיוחד כאשר תקופת ההשבתה הינה תקופה קצרה ומוגבלת בזמן .

על כן לא מצאתי כל נסיבות אחרות המצדיקות ביטולה של הודעת איסור השימוש.

הנני דוחה את הבקשה הודעת איסור השימוש תיוותר על כנה.