שוסטר נ' כיסראוי

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 7/2/2013 בהעדר התייצבות מצד הנתבעת לדיון.

שקלתי את טענות הצדדים ומצאתי לבטל את פסק הדין, בכפוף לתשלום הוצאות.

בדיון ביום 7/11/2012 הוריתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן.

התובע הגיש כתב תביעה מתוקן ביום 4/2/2013 (באיחור).

התובע ככל הנראה לא שלח את כתב התביעה המתוקן לתובעת או לבא כוחה – אם כי ניתן היה לצפות בו במערכת "נט-המשפט".

עוד ביום 7/11, במהלך הדיון בנוכחות ב"כ של הנתבעת, קבעתי דיון נוסף ליום 7/2/2013 (לרבות לצורך הדיון בבקשת הנתבעת לחייב את התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה).

ביום 7/2/2013 התייצב התובע לדיון אך הנתבעת ובא כוחה לא התייצבו.

חלף התייצבותם - הוגשה מטעם הנתבעת ביום 7/2 בקשה למחוק את התביעה בשל שלא הוגש כתב תביעה מתוקן.

במצב דברים זה ניתן פסק דין לטובת התובע בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת.

אף אם הנתבעת סברה (בטעות) שלא הוגש כתב תביעה מתוקן (למרות שהיתה יכולה לברר בקלות שהוא כן הוגש) – היא היתה חייבת להתייצב לדיון (היא או בא כוחה). כל עוד לא בוטל הדיון וכל עוד לא התקבלה החלטה לגבי הבקשה ליתן פס"ד בהעדר כתב תביעה מתוקן – הדיון היה אמור להתקיים כסדרו.

לא ברורה לי החירות שנטלה לעצמה הנתבעת שלא להתייצב – ועוד על בסיס טעות, מה גם שהעדר כתב תביעה מתוקן אין משמעו בהכרח מחיקת התביעה. יתכן ולא הייתי מקבלת ממילא את בקשת המחיקה ומורה כי התביעה תמשיך על בסיס כתב התביעה "המקורי".

בכל אופן, לא מצאתי סיבה מוצדקת למחדלי ההגנה.

עם זאת, מתן פסק דין על מלוא סכום התביעה ללא בירור המחלוקות לגופן – הינו סנקציה חריפה ביחס למחדל המתואר מעלה.

האיזון הראוי יהא ביטול פסק הדין בכפוף להוצאות בשל ביטול זמנו של התובע.

אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 7/2/2013 בתנאי שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך 1,200 ₪, עד יום 1/3/2013.

אני קובעת את התיק לשמיעת הוכחות ליום שני, 11/3/2013 בשעה 11:30.

הצדדים ידאגו לזמן את כל העדים מטעמם.

אין צורך להגיש תצהירי עדות ראשית.

ככל שצד מסוים מעוניין לזמן עד באמצעות בהמ"ש – עליו להגיש בקשה ובה שם העד, תעודת הזהות והכתובת המדוייקת (ואם אפשר גם מספר טלפון) עד יום 20/2/2013.