שומרון ואח' נ' לנקרי ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 22/11/10 .

לטענת התובעים במועד הנקוב, עמד רכבה של התובעת 1 , נהוג על ידי התובע 2, ברמזור אדום כאשר לפתע הגיח הנתבע 1 עם קטנוע מהנתיב השמאלי, סטה לכיוון רכב התובעים ופגע בו. לטענת התובעים, הנתבע 1 הודה באחריותו לאירוע ואביו אף הציע לתקן את הנזק במוסך מטעמו ואולם, התובע סירב להצעה האמורה ועמד על תיקון הרכב במוסך מורשה ומשכך, חזר בו הנתבע 1 מהודייתו באירוע. בנסיבות האמורות, לטענת התובעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל מבטחת קטנועו – הנתבעת 2 ,לשפותם בגין הנזקים אשר אירעו לרכבם כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 1 בנתיב השני מימין ואילו התובע 2 נסע בנתיב הימני ביותר. לטענת הנתבעים, בשעה שהצדדים נסעו כאמור, סטה לפתע התובע 2 לכיוון הנתיב בו נסע הנתבע 1 ופגע בו תוך שהוא מוחץ אותו אל רכב נוסף אשר נסע משמאל. לטענת הנתבעים, טענתם של התובעים ולפיה עמד רכב התובע בעצירה בעת התאונה הינה שיקרית. זאת ועוד, הנתבע 1 מודה כי אביו הציע לתובע לתקן את רכבו במוסך אשר הוא מכיר ואולם, לטענתם עשה כן על מנת להימנע מהליכים משפטיים ומשכך, אין בהצעתו זו בכדי להוות הודייה בעצם האחריות לאירוע. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע 2 ומשכך, יש לדחות את תביעתם של התובעים.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעים והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבם של התובעים.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת תביעתם אלא שמאזן ההסתברויות אף נוטה לכיוון גרסת הנתבעים ומשכך, דין תביעתם של התובעים להדחות.

אפתח ואציין כי התאונה ארעה בסמוך לצומת הרחובות דרך השלום ודרך מנחם בגין בסמוך למגדלי עזריאלי מיקום המוכר לבית המשפט היטב. אין חולק, כי התובעים הגיעו למיקום התאונה לאחר שירדו מנתיבי איילון דרום במחלף השלום. לטענת התובעים הם פנו ימינה על דרך השלום , המשיכו בנסיעה והגיעו למעשה עד לצומת הבא – עם דרך מנחם בגין ועמדו בצומת זה בנתיב הימני ביותר. הנתבע מצידו טוען כי התאונה ארעה עוד קודם לצומת וזאת, לאחר שהתובעים פנו לדרך השלום לנתיב הימני ביותר המיועד לפנייה ימינה בלבד והואיל וביקשו לנסוע ישר לכיוון רחוב קפלן, הם ניסו להשתלב לנתיב השני מימין המיועד לנסיעה ישר כאמור.

תימוכין לגרסת הנתבע ניתן למצוא בעדות התובעת 2 אשר אישרה בעדותה כי התובעים נסעו בנתיב הימני ביותר (ראה עמוד 4 שורה 2) . הואיל וכאמור הנתיב הימני ביותר מיועד לפנייה לימין ולא לנסיעה ישר , בשעה שאין חולק שהיה בדעת התובעים לנסוע ישר – הרי שמיקום נתיב הנסיעה של התובעים כאמור על ידי התובעת 2 יש בו בכדי לתמוך בגרסת הנתבעים ולפיה סטו התובעים לנתיב הנסיעה של הנתבע 1 .

יתרה מכך, התובע 2 הציב את אופן הפגיעה בין כלי הרכב בצורה שקטנוע הנתבע 1 פגע ברכבו כמעט בניצב (ראה הערת בית המשפט בעמ' 1 שורות 18-19). הנזק המצופה מפגיעה כאמור הינו נזק של מעיכה במקום האימפקט הראשוני בין כלי הרכב המעורבים וכן, משיכה לכיוון החלק הקדמי של הרכב באופן העולה עם המשך התנועה של קטנוע לאחר פגיעת המעיכה האמורה. אלא , שעיון בתמונות הנזק לרכבם של התובעים מעלה כי בתמונות נחזה נזק מסוג שריטות לכיוון החלק האחורי ולא מעיכה - באופן המתיישב יותר עם גרסת הנתבעים ולפיהן אגב תנועת רכבו של התובע לנתיב הנתבע 1 ארעה הפגיעה ומשכך, ארעו ברכב התובעים פגיעות מסוג שריטות העולות בקנה אחד עם התקדמות רכב התובעים אגב הפגיעה.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי גם לו היו התובעים מוכיחים את הילך התאונה כאמור הרי שקיימת בעיתיות גם עם הוכחת הנזק הנטען על ידם וזאת, משני טעמים. ראשית- עיון בתמונות הנזק מעלה כי אין רצף פגיעות ברכב –כך ברכבם של התובעים נחזה נזק בידית הדלת וכן, בכנף וזאת ללא רצף פגיעה באופן המעלה חשש כי הנזקים לא נובעים מאותה תאונה.