שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' י.ד. עשוש תשתיות בע"מ

פסק דין

1.עסקינן בתביעת שיבוב של חברת ביטוח בגין נזק כספי שנגרם לרכב אשר היה מבוטח על ידה בביטוח מקיף, וזאת מחמת תאונה בה היו מעורבים רכב זה מחד – רכב מסוג טויטה שמספרו 5275919 (להלן: "הרכב") ומאידך – משאית מסוג וולוו שמספרה 3669415 (להלן: "המשאית"). הנתבעת הינה בעלת המשאית ומעסיקתו של הנהג אשר נהג בה במועד ארוע התאונה.

התובעת נאלצה לשלם למבוטחה את נזקו בהתאם לשמאותו של שמאי רכב והיא תובעת סך זה בלווית הוצאות השמאות בניכוי ההשתתפות העצמית הרלוונטית ובסך הכל – 4,781 ₪.

2.בדיון שהתקיים ביום 3.10.11 הודיעה ב"כ הנתבעת כי המחלוקת נותרה אך בשאלת האחריות באין היא מתיימרת להשיג על גובה הנזק.

עמדה זו לעניין שאלת האחריות מוצאת ביטוי למעשה בכתב ההגנה, שם כופרת הנתבעת באחריות נהג המשאית להתרחשות התאונה כמיוחס לו בכתב התביעה.

3.אין חולק כי התאונה התרחשה ביום 1.6.09 בנתב"ג בעוד הרכב והמשאית מצויים בנתיבי הנסיעה הסמוכים למחסומים המצויים במקום.

המחלוקת הינה באשר לנסיבות התרחשות התאונה וזהותו של הצד האחראי להתרחשותה כשבעניין זה מסרו הצדדים גירסאות שונות לחלוטין.

4.מטעם התובעת העידו נהגת הרכב – הגב' סמדר צדקה וכן בעלה – מר יגאל צדקה אשר שהה ברכב במועד ארוע התאונה.

מטעם הנתבעת העיד מר דהאן ישראל – נהג המשאית.

הצדדים אף הגישו לתיק מוצגים שונים שהעיקרם הודעות הנהגים לחברות הביטוח (ת/1 ונ/5), תמונות הרכב הנפגע (נ/4) וכן שרטוטים שנערכו במהלך שמיעת העדויות על ידי העדים הנ"ל לשם תיאור אופן התרחשות התאונה (נ/1 – נ/3).

5.מעדוית הצדדים עולה כי במקום מצויים מספר נתיבי נסיעה המוליכים, כל אחד, למחסומי בדיקה שם ובסביבתם ניצבים שוטרים.

גירסת התובעת מחד ועל פי כתב התביעה הינה כי הרכב עמד בעצירה מוחלטת כשלפתע החלה המשאית בביצוע עקיפה תוך שהיא סוטה למקום עמידתו של הרכב ופוגעת בו.

גירסת הנתבעת מאידך בכתב הגנתה הינה כי המשאית המתינה בנתיב הימני ביותר במסוף הבדיקה במחסום לצורך מעבר בו, תוך שהיא מיישמת בכך חובתה לנהוג בנתיב זה בלבד. בעוד מתקדמים כלי הרכב לכוון המחסום חש מר דהאן בחבטה בחלקה האחורי של המשאית ואז נוכח ברכב אשר פגע בחלק האחורי הימני של המשאית.

6.בכל הנוגע למחלוקת המרכזית, קרי – מקום עמידתם של המשאית והרכב זה ביחס לזה עובר לקרות התאונה, הרי שניצבת מחד עדות הגב' צדקה ובעלה, ומאידך – עדותו של מר דהאן. כל צד נותר דבק בעמדתו בעניין זה אף לאחר קיומה של חקירה נגדית.

ב"כ התובעת בסיכומיה מדגישה מציאות זו משלכאורה בפני בית המשפט עדותם של שניים מול עדותו של עד יחיד. אמנם כך הם פני הדברים, אולם ועדיין סבורתני כי כפל עדות זה לא היה בו כדי להקנות יתרון לתובעת באופן המצדיק העדפת גירסתה שלה דווקא, וזאת אבהיר להלן.

7.ב"כ הנתבעת ובנסיון לבחון אמיתות גירסת עדי התובעת הפנתה אליהם שאלות בכל הנוגע למצב עמידת כלי הרכב עובר לתאונה. הגב' צדקה מעידה כי מצויה היתה בנתיב הימני כשלושה ארבעה מטרים מלפני המחסום בעוד המשאית לשמאלה כשלפניה לא היו רכבים נוספים. לעומת זאת מעיד מר צדקה כי רכבם מצוי היה כ- 10 מטרים לפני המחסום בעוד כ- 5 רכבים מצויים לפניהם כאשר האחרון שבהם רחוק כ- 3-4 מטרים מרכבם.

סבורתני כי לא ניתן להתעלם מהבדל זה בין הגירסאות אשר חשיבות לו בשים לב למחלוקת המרכזית בדבר מצב הדברים עובר לתאונה.

8.מר דהאן מאידך פירט בעדותו מהו ההגיון העומד מאחורי גירסתו שלו כשלדבריו נסיעתו בנתיב השמאלי אסורה היתה, ובאם היה עושה כן צפוי היה להקנס. מר דהאן מדגיש כי במקום אנשי חוק. עוד ציין כי עבד במקום כחודש ומחצה ועבר מסלול קבוע שהינו מעבר בנתיב הימני כשלימינו מדרכה. עוד לדבריו, אין הגיון בגירסת התובעת שכן המשאית אורכה 8 מטרים המקשים על שילובה בנתיב הימני באופן המתואר ויתרה מכך -לו היה פוגע באמצעות המשאית על כובד משקלה ברכב, הרי שהיה הדבר מסתיים בנזק משמעותי יותר.

9.ב"כ התובעת מוצאת פגם בעדותו של מר דהאן משזו לטענתה משנה מהודעתו (נ/5) שם ציין אך כי הרכב שהיה אחריו התנגש בו מאחור. לדבריה, תיאור זה אינו מתיישב עם הנזק הנחזה מתמונות הרכב (נ/4) המצביעות על פגיעה בחלק השמאלי קדמי ולא בחזית הרכב כמצופה על פי התאור בהודעה.

בעניין זה סבורתני כי יש מקום להסברה של ב"כ הנתבעת ואינני מוצאת כי סתירה ישנה בעדותו של מר דהאן: למעשה, מר דהאן דבק בגירסה לפיה הרכב פגע במשאית בעודו מצוי מאחוריה. כך עולה מההודעה וכך עולה מעדותו בבית המשפט. מר דהאן לא טען בשלב כלשהו כי עסקינן בפגיעת חזית הרכב באחורי המשאית כבתאונת שרשרת. עיון בחקירתו הנגדית מלמד כי למעשה גירסתו באשר לנסיבות הפגיעה בו נעוצה בסברה בלבד שכן לא נוכח ברכב ובמעשה הפגיעה, כי אם חש בפגיעה וירד מהמשאית.