שומינוב נ' יוסף ואח'

פסק דין

מבוא

1.לפני בקשה מטעם הנתבע 1, הרב עובדיה יוסף, לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה ו/או העדר יריבות ו/או בשל היותו של כתב התביעה קנטרני וטרדני.

כתב התביעה

2.התובע, מר אפרים שומינוב (פאיק), המכנה עצמו בראש כתב התביעה כ- "הילד העני מהרי קווקז....משיח יהוה- משיח בן יוסף..." הגיש כתב תביעה כנגד הנתבעים, תוך שהוא מעלה טענות כנגד חוכמתם של הנתבעים לעומת חוכמתו, ידיעותיהם בתורה לעומת ידיעותיו.

3.עיון בכתבי הטענות מעלה כי במסגרת כתב התביעה העלה המבקש את הרהורי ליבו באשר לשלב התיקונים, כך לדעתו, לקראת הגאולה, שלב ההתגלות הקרב ובא, עידן המשיח. בכתב התביעה מביע התובע את הרהוריו על משמעותו בעולם, ייעודו הרוחני, תכליתו, חזונו, נקמתו הצפויה במגוון רחב של אנשים אשר פגעו בו במהלך חייו, ועוד ועוד.

4.התובע טען בכתב התביעה כי יש לראותו, בין היתר, כדלקמן:

"אני יהודי קווקזי מהרי קווקז, האדם שמחבר בין היהודים לגויים, החבל הדק, החוט הדק שמחבר בין האוטיזים לבין הגאונות, ואני מתקשר איתם...אני רועה הכבשים מהרי קווקז האדירים...תמיד נמצא במרכז עכשיו אתם יודעים מי אני ובמצוות מי נשלחתי לכאן.. אם אצליח להוריד בתפילה את בית המקדש מהחלל החיצון אוריד אותו...אני אדם קדוש...עכשיו אתם יודעים מי אני ובמצוות מי נשלחתי לכאן...".

5.התובע שב וטוען בתביעתו כי יש לו מסר ותיקון להעביר לעולם, וכן הוא פונה לזהות "רבים" עלומה ולא ידועה, ייתכן והכוונה לבית המשפט, ומתחנן: "תשחררו אותי, תגאלו אותי...תקנו לי...יש לי הוצל"פ.... אכלתם אותה...תשחררו אותי מפה...".

מחיקה בשל העדר עילה ובשל היות התביעה קנטרנית וטורדנית

6.אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מטעמו של התובע, ואת בקשת הנתבע והתגובה לה, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת התובענה לגופה, מהטעם שכתב התביעה אינו מגלה כל עילה כנגד הנתבעים, וכן כי התובענה הינה טרדנית וקנטרנית.

7.תקנה 100 לתקנות סד"א מסמיכה את בית המשפט למחוק על הסף, תביעות שאינן מגלות עילה ו/או טורדניות וקנטרניות, כלהלן:

"...בית המשפט...רשאי בכל עת לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים...על יסוד אחד הנימוקים האלה:

1. אין הכתב מראה עילת תביעה

2. נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית..."

8.בבוא בית המשפט לבחון האם ההליך 'מגלה עילה' עליו לבחון, בין היתר, האם כתב התביעה מעלה עילת תביעה ראויה לבירור, או שמא עסקינן בעילת תביעה קלושה וחסרת סיכוי של ממש, אשר בירורה יגרום לבזבוז של משאבי המערכת והטרדת הצדדים המעורבים שלא לצורך. עם זאת, הבחינה תיערך על פני הדברים בלבד, ואין מקום להידרש לסיכויי קבלת הטענות שהועלו בכתב התביעה. יש לבחון את העילה לכאורה, ולבחון שאין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה המדובר בעילה שסיכוייה טובים.

9.לגבי הנתבע 1, כב' הרב עובדיה יוסף, נטען כי הוא העליב את זכר ילדי השואה וכן מתואר ביקור של התובע בחצר ביתו, אלא שמכלל כתב הטענות כלל לא ברור מדוע התובע מצא לנכון להכלילו בכתב התביעה. למותר לציין כי עמדתו באשר למעמדו של הנתבע כרב הראשי של הספרדים, אינה כלל רלוונטית ואינה מהווה עילת תביעה. הוא הדבר לגבי הנתבע 2. הנתבעים מוזכרים אך באופן סמלי בכתב התביעה, המשתרע על מספר עמודים צפופים.

10.אף סכום התביעה, על סך 10,000 ₪ , כלל אינו ברור ומנומק, לא ברור מכוח מה דורש התובע סכום זה, מהם הסעדים הדרושים לו, ומכוח מה. כלל לא ברורה, סבירה ומנומקת כותרת התביעה המגדירה אותה כ- "רשלנות +פגיעה ברגשות דתיים שלי- הדת היהודית".

11.הרושם שנוצר למקרא כתב התביעה הוא שהתובע תחת הכותרת "כתב תביעה" שטח את מחשבותיו, רצונותיו, תקוותיו, פחדיו, תפיסת עולמו בעניינים שונים, תפיסתו הייחודית באשר לתפקידו בעולמנו, ועוד. אלו, עניינים חשובים לתובע, אלא שאין מקומם בכתב תביעה, וכל שכן בטענות כלפי הנתבעים, ומשכך, כתב התביעה אינו מוגש לפי דרישות הדין ואינו מגלה עילה.

12.אף אם נצא מתוך הנחה, כי התובע יצליח להוכיח את העובדות הנטענות בכתב התביעה, דבר שאינו אפשרי ( כגון: היותו משיח ועוד), אין בהוכחתן כדי להעמיד לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעים. יודגש, כי טיבם של הסעדים הנתבעים על ידו, לא ברור, וזאת בלשון המעטה ולפיכך כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה לכאורית, כנגד הנתבעים.