שומינוב נ' באר שבע ואח'

החלטה

1.המבקש הגיש לבימ"ש זה (ביום 25.3.12) כתב תביעה ובו נקובים 8 נתבעים. הראשונה – הינה חברת עמידר, נתבעים 2-6 הינם עובדי עמידר ונתבעים 7-8 הינם עובדי משרד הבינוי והשיכון.

סכום התביעה כרשום בכותרת כתב התביעה הינו:

"5,000,144 ₪ - גם כל הון שבעולם לא יעזור כנגד מה שעשו לי".

בפני בקשתו של התובע לפטור מאגרה המנומקת במצבו הכלכלי הקשה.

2.לאחר עיון בכתב התביעה על 28 עמודיו ומאות נספחיו, מוצא אני כי אין הוא מגלה על פניו עילה – ברמה הנדרשת להצדקת פטור מתשלום האגרה.

כתב התביעה המנוסח על ידי התובע עצמו, שאיננו מיוצג, עוסק בעיקרו בעניין בקשת התובע מעמידר לקבל שיכון ציבורי.

המדובר בעילה מנהלית שאמנם התבררה כבר בגדרה של עתירה מנהלית שהגיש התובע לבימ"ש זה (עת"מ 43292-12-11) ושהסתיימה בפסק דין מיום 13.2.2002.

בתביעה הנוכחית טוען התובע כי פקידי עמידר התייחסו אליו בצורה פוגעת, הוציאו דיבתו, גרמו כתוצאה מכך להחמרת מצבו הבריאותי, הפלו אותו ועוד ועוד.

בשל כך הוא תובע 1,740,000 ₪ בגין "אובדן כושר עבודה" (ל- 29 שנים), "נזק ללב עפ"י שיקול דעת בית המשפט" "לשון הרע עפ"י שיקול דעת בית המשפט" "אובדן נכס נתון לשיקול דעת בית המשפט" – ועוד, עוד ועוד.

סכום התביעה הכולל, כרשום בפתח כתב התביעה, הינו כאמור לעיל 5,000,144 ₪.

3.טענות התובענה לעניין "נזק ללב" ונכויות אחרות אינן נתמכות בחוות דעת כלשהן – לא בהיבט הרפואי ולא בהיבט של קשר סיבתי כלשהו לסוגית בקשת הדיור הציבורי שהגיש התובע לעמידר ושנבחנה כאמור בגדרה של העתירה המנהלית שהגיש.

הוא הדין לתביעת הפיצוי בגין "אובדן כושר עבודה" שלא ברור כלל מהתובענה על מה ובאיזה הקשר היא נטענת.

כך גם לעניין מרכיבי התביעה הנוספים – שרק חלקם פורטו לעיל. הצבר התביעה הכולל לסכום העולה על חמישה מיליון ₪ נראה גם הוא, על פני הדברים, מחוסר עילה.

4.על פני הדברים, נראה כי התובע אכן במצב כלכלי קשה.

ברם, אין די בכך לקבלת פטור מאגרת בית המשפט שעה שמדובר בתובענה שבעיקרה הינה חסרת פשר, רובה ככולה נעדרת לכאורה עילה והסכום אותו בחר התובע כסכום התביעה מנותק הקשר, ביסוס או תוכן.

לאור זאת, אני דוחה את הבקשה.

על התובע לשלם את האגרה לא יאוחר מיום 20.4.2012.

היה והאגרה לא תשולם עד לאותו המועד תימחק התובענה.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לתובע.