שולין נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 19.11.13 (להלן - הוועדה).

2.המערער נפגע ביום 8.12.12 בברכו הימנית. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי כתוצאה מהפגיעה שהוכרה לא נותרה כל נכות המתבטאת באחוזים. הוועדה נשוא הערעור שבה וקבעה כי לא נותרה כל נכות צמיתה ודחתה את ערר המבוטח. מכאן הערעור שלפני.

3.טענות המערער:

א.היה על הוועדה להכריע בשאלה אם אכן נגרם למערער קרע במיניסקוס הברך הימנית, או שמא מדובר בנזק כרוני, ואין די בקביעתה כי "אין קרע ברור".

ב.הוועדה לא ערכה השוואה בין ברך ימין שנפגעה בעבודה לבין ברך שמאל, ולכן אין בסיס לקביעתה כי הנזק בברך ימין הוא בגדר נזק כרוני.

ג.אין בסיס לביצוע ניכוי על חשבון מצב קודם על יסוד רישום בודד של תלונה שלא הצדיקה קביעת נכות טרם הפגיעה שהוכרה.

4.מנגד טוען המשיב, כי יש לדחות את הערעור, שכן טענות המערער הן רפואיות, כי הוועדה אכן ערכה השוואה בין שתי הברכיים והגיעה למסקנה מנומקת המבוססת על הממצאים הרפואיים, וכי ממילא הועדה לא ביצעה כל ניכוי על חשבון מצב קודם.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לדחות את הערעור, וזאת מהנימוקים שיפורט להלן.

6.דין טענות המערער בעניין בדיקת הוועדה להידחות. דרך ביצוע הבדיקה נתונה לשיקול דעת הוועדה ואינה נושא לערעור. מעבר לנדרש יצוין כי הוועדה אכן ערכה השואה בין הממצאים הנוגעים לברך ימין שנפגעה בעבודה לבין רגל שמאל, בין השאר בכל הנוגע לדלדול שרירים, תנועות הכיפוף, היישור והיציבות, וכן בהתייחס לממצאי בדיקת MRI של שתי הברכיים. מנתוני הבדיקה עולה כי היציבות תקינה וזהה בשתי הברכיים, היישור מלא בשתיהן, הפער בהיקף השרירים הוא 46 ס"מ משמאל לעומת 45 ס"מ מימין, ותנועות הכיפוף הן °140 מימין לעומת °150 משמאל. מבדיקות הדימות עלה כי בשתי הברכיים קיים ממצא של טנדינוזיס בחיבור העליון של גיד הפיקה.

7.לא מצאתי פגם במסקנתה של הוועדה כי ממצאי בדיקתה מצביעים על קיומו של נזק כרוני בברך שאינו תולדה של הפגיעה. מסקנת הוועדה מבוססת על פרשנותה לממצאי בדיקתה הקלינית ובדיקת הדימות, ממנה עלה כי "אינה מצביעה על רקע ברור במיניסקוס אלא על אפשרות של נזק כרוני. מצב זה תואם בהחלט את העובדה שבברך שמ' נמצאו גם שינויים ניווניים שברור שאינם יכולים להיות כתוצאה מהתאונה מאחר והבדיקה בוצעה בסמוך לתאונה. עוד מציינת הוועדה עדות של כאבים ובעיות בברך ימין מ- 9/11 דבר שיכול להתאים כבר לממצאי ה MRI". מדובר בקביעה רפואית שאינה נושא לערעור.

8.לא מצאתי פגם בהתייחסות הוועדה לרישום בדבר כאבים בברך ימין מ- 9/11. אין מדובר ברישום שעל יסודו מבצעת הוועדה ניכוי בגין מצב קודם, שכן הוועדה כלל לא מצאה נכות הנובעת מהפגיעה בעבודה. איזכור רישום זה על-ידי הוועדה בא כחיזוק למסקנתה כי המערער סובל משינויים ניווניים בברך הגורמים לכאבים ולהגבלה "מזערית" אך אינם קשורים לחבלה.

9.בהעדר פגם משפטי – הערעור נדחה בזאת.

10.אין צו להוצאות.

11.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ד, (04 פברואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: