שוורץ נ' לציון ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה בה הוא טוען כי הנתבעת רשמה לו שלא כחוק דוח ע"ס 100₪ בגין אי תשלום דמי חניה, בחניון ליד טיילת חוף הים בראשון לציון, ביום שבת בתאריך 18.04.09. תביעתו של התובע היא על סך 10,000₪.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי דוח החניה נרשם לחובת התובע כאמור בחניון חוף הים בראשון לציון בגין אי תשלום דמי חניה. הנתבעת טענה כי בשטחי חניון חוף הים הוצבו שלטים ברורים ביחס להסדר החניה במקום ובכלל זה כי באי החניון חבים בתשלום אגרת חניה בכל ימות השבוע. הנתבעת טענה כי היה על התובע להגיש בקשה להישפט בגין העבירה. כמו כן, הנתבעת טענה בכתב ההגנה (בסעיף 12), כי נוכח טענות אשר הופנו כלפיה עוד קודם להגשת התביעה, בקשר עם גביית אגרת החניה בחניון חוף הים בימי שישי ושבת, חדלה היא זה מכבר מגבייתה. כן ציינה כי היא תורה על ביטולו בדיעבד של דוח החניה אשר ניתן לתובע ועל השבת הכספים ששולמו מכוחו, לידי התובע.

3.בדיון התובע טען כי שילם את הקנס ולאחר ששילם אותו התגלה לו כי אין היתר לגבות דמי חניה בשבת. יצוין כי גם מכתב ההגנה עולה כי התובע שילם את הקנס. (ר' סעיף 9 לכתב ההגנה).

4.         לאחר הדיון, התובע הגיש פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 28.12.09, בת"מ 115/09 דן גבאי נ' עירית ראשון לציון (להלן: "עניין גבאי"). עניינו של פסק הדין גביית אגרת חניה בחניון הסמוך לחוף הים בראשון לציון וזאת בדומה לעובדות התביעה כאן. כאמור בפסק הדין, ביום 26.07.09 מסרה הנתבעת הודעה על הפסקת גביית דמי החניה. בפסק הדין נאמר כי לא היה מקום לגביית דמי החניה (ר' בסוף סעיף ב' לפסק הדין). עוד נאמר בפסק הדין (בסעיף 1), כי העיריה הייתה ערה לכך שגביית דמי החניה נגדה הוראות חוק העזר ולכן פעלה לתיקון חוק העזר.

5.         העובדה שהנתבעת חדלה מגביית דמי החניה נוכח טענות אשר הופנו כלפיה בקשר עם גביית דמי חניה בחניון חוף הים בימי שישי ושבת, מצביעה כי גביה זו לא נעשתה כדין. מסקנה זו עולה גם מפסק הדין  בעניין גבאי. 

6.         משגביית הקנס נעשתה שלא כדין, התובע זכאי להשבת התשלום ששילם בגינו.

7.         באשר לסכום של 10,000₪ אשר נתבע על ידי התובע, התובע לא פרט בכתב התביעה מדוע תבע סכום זה. גם בדיון בבית המשפט לא פרט מדוע הוא סבור כי מגיע לו סכום שכזה.  בהעדר פירוט כאמור וראיות לרכיב נזק זה, אני סבורה כי דינה של התביעה בגין רכיב זה להדחות. לעניין זה גם שקלתי את העובדה כי התובע לא הקדים לתביעתו פניה לתובעת אשר  היה בה כדי לייתר את התביעה.

8.         באשר לטענת הנתבעת כי התביעה לא הוגשה כנגד החברה העירונית שהיא הנתבעת הרלוונטית בהליך שבכותרת, אינני רואה לקבל את הטענה. תביעה באותו עניין הוגשה כאמור בעניין גבאי כנגד עירית ראשון לציון ולא כנגד החברה העירונית. בנוסף לאמור, אם סברה הנתבעת כי החברה העירונית היא הנתבעת הרלוונטית היה בידה להגיש בקשה לצירופה כצד לתביעה.

9.         אשר על האמור הנתבעת תשלם לתובע סך של 100 ש"ח בתוספת הפרשי והצמדה וריבית כחוק מיום 17.07.09. 

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 350₪.

10.בקשה לרשות ערעור תוך 15 יום.

11.המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: