שוורץ נ' גוזט ואח'

פסק דין

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (כב' סגנית הנשיאה עירית כהן), בת"א 11005/05 מיום 6.8.2012 (להלן: "פסק הדין השני") בו, התקבלה הודעת צד שלישי שנשלחה למערער בענייננו (להלן: "אנדי"), לפיה, עליו להחזיר למשיבה (להלן: "ג'וזט") את הסכומים אותם תשלם למשיבה הפורמאלית (להלן: "יעל"), תוך 21 ימים מהמועד בו תשלם זוזט את מלוא הסכומים.

הליכים קודמים בפרשה

2.התביעה המקורית בתיק, הוגשה ע"י יעל נגד אנדי וג'וזט. יעל טענה, כי ביצעה עבודות תכנון וגינון עבור אנדי ותחת פיקוחה של ג'וזט, וכי לא שולמה לה התמורה בגין עבודות נוספות (להלן: "העבודות הנוספות") שנדרשה לבצע, מעבר להזמנה המקורית.

3.ביום 14.12.2008 ניתן פסק דין ראשון בבית משפט השלום (להלן: "פסק הדין הראשון"), שבו התקבלו טענותיה של יעל לפיהן, אנדי הזמין את העבודות הנוספות באמצעות ג'וזט, ועליו לשלם עליהן. התביעה כנגד אנדי, התקבלה ואילו התביעה כנגד ג'וזט, נדחתה. אנדי הגיש ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי (ע"א (י-ם) 3087/09 שוורץ נ' קומבור (פורסם בנבו, 22.3.2010) (להלן: "הערעור הראשון") (כב' השופטת מרים מזרחי). בית המשפט המחוזי ביטל, בפסק הדין של הערעור, את פסק הדין הראשון כלפי אנדי, שניתן על ידי בית משפט קמא, קבע כי אנדי לא אישר את הזמנת העבודות הנוספות ודחה את התביעה נגדו. בנוסף, החזיר את הדיון לבית משפט השלום, על מנת שזה ייבחן את שאלת חבותה של ג'וזט כלפי יעל. כמו כן קבע, כי יעל תשלם לאנדי את הוצאות הדיון בערעור, על סך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין. עוד נקבע בערעור הראשון כי אמנם, ג'וזט הייתה שלוחתו של אנדי, אך אין בכוחה, על פי דיני השליחות, להטיל עליו חבות מבלי שהוסמכה לעשות כן, או בהעדר מצג שלו, המסמיכה לעשות כן. כאשר, ג'וזט שללה מכל וכל הסמכה כזו.

4.יוער, כי בערעור הראשון לא הייתה ג'וזט מיוצגת, ובהליך הראשון בבית משפט השלום, ייצג אותה אנדי. משהוחזר התיק לבית משפט השלום, שלחה ג'וזט באמצעות בא כוחה, שמונו לצורך הליך זה, עורכי הדין דובר וקמחי קריגר, הודעה לצד שלישי כנגד אנדי. בהודעה זו טענה, כי אנדי נתן לה הסכמה בהתנהגות להזמנת העבודות וכן, כי יש לחייבו מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. עוד טענה ג'וזט, כי בכך שאנדי ייצג אותה בהליך הקודם בבית משפט השלום, הוא פעל בניגוד עניינים והתנהגותו מהווה רשלנות מקצועית.

5. בעקבות בקשה שהגיש אנדי לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף, ניתנה החלטת בית משפט השלום, לפיה הבקשה נדחית ככל שהיא התייחסה לטענות של ג'וזט בדבר עשיית עושר ולא במשפט על חשבונה וכן, לגבי טענתה בדבר הסכמה בהתנהגות של אנדי לביצוע העבודות. עם זאת, התקבלה בקשתו בכל המתייחס לטענות של ג'וזט בדבר הייצוג הרשלני על ידי אנדי וביחס לטענתה כי ייצג אותה תוך ניגוד עניינים.

6.בנוסף, יעל וג'וזט הגיעו להסדר פשרה ביניהן, לפיו ג'וזט תשלם ליעל את הסכומים בהתאם לתוצאת פסק הדין הראשון, אולם יעל לא תנקוט בהליכי גבייה נגד ג'וזט. זאת, עד לתום 30 יום לאחר מתן פסק הדין בהודעה לצד שלישי, שהגישה ג'וזט נגד אנדי. הסכם זה, קיבל תוקף של פסק דין, ביום 1.11.2011. כל שנותר לבית משפט השלום להכריע בו, הוא בשאלת ההודעה לצד שלישי, ששלחה ג'וזט לאנדי.

ההליך בבית משפט קמא (פסק הדין השני, שהוא נשוא הערעור)

7.הערכאה הדיונית (כב' סגנית הנשיאה, השופטת עירית כהן) קבעה בפסק הדין השני, כי יש לקבל את ההודעה לצד שלישי, וכי על הצד השלישי – אנדי, להחזיר לג'וזט את הסכומים אותם תשלם ליעל, תוך 21 יום מהמועד בו תשלם ג'וזט ליעל. בפסק הדין, קבעה הערכאה קמא, כי בשלב בו עליה להעדיף את אחת מהעדויות, של אנדי או של ג'וזט, והיא מעדיפה את עדותה של ג'וזט, לפיה פעלה בשמו של אנדי בעת הזמנת העבודות. בעניין זה, היא קיבלה את עמדתה של ג'וזט, שעם מינויה כמפקחת ומתאמת מטעמו, נתן אנדי את הסכמתו מכללא לכך שהיא תנהל את הדברים מול יעל. בנוסף קבעה, כי גרסת ג'וזט מתיישבת עם התנהלות הדברים בשטח, וכפי שהיא עולה מהראיות שנשמעו. עוד קבעה, כי העובדה שאנדי ייצג את ג'וזט בשלב הראשון של הדיון, ואף ערך והגיש תצהירים בתיק, הן מטעמה והן מטעמו, פועלת במקרה זה לחובתו, ובעיקר משום ששני התצהירים זהים כמעט לחלוטין בסעיפיהם. לדידה, כפי שקבעה בהחלטתה בבקשת אנדי לדחות את הודעת הצד השלישי על הסף, מיום 6.12.2012, אין בדחיית התביעה נגדו על ידי בית המשפט המחוזי, כדי ליצור השתק כלפי ג'וזט, שכן אף שהיו שניהם צדדים להליך, לא היו צדדים יריבים, אלא נתבעו שניהם על ידי יעל (בנוסף, הפנתה לרע"א 785/05 בנק הפועלים נ' חזן (פורסם בנבו, 19.7.2005) (להלן: "פרשת בנק הפועלים")). עוד העירה כב' השופטת קמא, כי אין בהסכמת ג'וזט למתן פסק דין נגדה, כדי לפגוע בעילת התביעה שלה כנגד אנדי. לבסוף קבעה, כי לאור מסקנתה, לפיה הסכים הצד השלישי- אנדי, מכללא, לביצוע העבודות, אין מקום להכריע בשאלה האם זכאית ג'וזט לסעד לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, במקרה בו היא פעלה תוך חריגה מהרשאה.

טענות הצדדים בערעור

טענות המערער - אנדי

8.לטענת אנדי, טעה בית משפט קמא בפסק דינו השני. לעמדתו, בית המשפט המחוזי בערעור הראשון קבע ממצאי עובדה, השונים מאלו שנפסקו בבית משפט קמא, בפסק דינו הראשון. לטענתו, אין חולק כי בין הצדדים התקיימו יחסי שליחות שהגדירו את מכלול הפעולות שעל הצדדים לבצע וכיצד יבוצעו. הבעיה נוצרה לטענתו, כאשר השלוח- ג'וזט, בחרה משיקוליה היא, להפר את חובת הנאמנות שלה כלפי אנדי – השולח, וחרגה מהרשאה ספציפית שניתנה לך, תוך יצירת מצגים כלפי הצד השלישי, יעל.

9. עוד לטענתו, אין חולק כי זכות השולח להגביל את השלוח במעשיו, בהיות מעשי השלוח יכולים לחייב ו/או לזכות את השולח בהתאם לסעיף 5(א) לחוק השליחות, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק השליחות"). בנוסף, מקום בו שלוח אנו מסוגל לפעול על פי הוראותיו המפורשות של השולח, עליו להודיע על כך לשולח מבעוד מועד, ולא להעמידו במצב משפטי ועובדתי בו לא היה חפץ. במקרה כזה, יש לנהוג באחת משתי הדרכים המפורטות בחוק. אולם ג'וזט, בחרה שלא לפעול על פי הוראות החוק, ולכן היא חבה באחריות הנגזרת מאי קיומן וכן בנזקים התוצאתיים שנגרמו בשל כך, דהיינו, תשלום הכספי ליעל.

10.לדבריו, במקרה זה ולאור מערכת היחסים ארוכת השנים בין ג'וזט ליעל, הוא בחר באופן מפורש להגביל את היקף ההרשאה שניתנה לשלוח והגבילה לפעולות פיקוח ותיאום על העבודות בלבד, להבדיל ממתן אישורים על התחייבויות כספיות מעבר לקבוע בהסכם בין יעל לאנדי. לדידו, אין אפשרות לפטור שלוח ממעשיו, שעה שהפר הרשאה מפורשת שניתנה לו, כפי שג'וזט עצמה הודתה בבית המשפט לא פעם.

11.אנדי הוסיף וטען, כי ההרשאה שניתנה לג'וזט כללה פיקוח על עבודות השיפוץ, ואחריות על תיאום העבודות בביתו, בהתאם למפרט הטכני שסוכם. זאת כאשר, החתימה על ההסכם נעשתה על ידי אנדי ויעל בלבד. לטענתו, הוא נחקר על תצהירו, ועדותו לא נסתרה בקשר לנסיבות שהביאו אותו להגביל הרשאה זו. בנוסף, הפנה לדברי ג'וזט בתצהירה, לפיהם כלל העבודות שאושרו הפרויקט, אושרו על ידי אנדי ישירות ליעל, ולא באמצעות ג'וזט. עוד לטענתו, יעל בעצמה, לא טענה דבר אודות הסמכה שיש לג'וזט, להתחייב התחייבויות כספיות בשם אנדי. בכך גם תמך מר יהודאי, שותפה של יעל, שהעיד כי מעולם לא נפגש עם אנדי, וכי הציג בפניו את ג'וזט כשלוחתו, ובודאי לא ככזו שיש בידה הרשאה לחרוג מהפעולות המוגדרות בהסכם.

12.מעבר לכך טען אנדי, כי ג'וזט, עובר לפסק הדין הראשון, שבה וטענה כי לא הייתה לה סמכות לאשר תוספות כספיות להסכם. גם בדיון בערעור הראשון, שבה וטענה כי ידעה שבלי אישור אנדי, אין לבצע עבודות (סעיף 6 לערעור הראשון). אולם, במהלך הדיון בהודעת צד שלישי בבית משפט קמא, זנחה את אמירותיה ועדויותיה בבתי המשפט השונים שניתנו במסגרת תצהירים. בשלב זה, טענה טענה עובדתית חלופית חדשה, לפיה אכן מסרה את העדויות אולם, במישור היחסים בינה לבין אנדי, התקיים כל אותה עת אישור מכללא לאותן עבודות נוספות.

13.לטענת אנדי, יש לדחות את טענת ג'וזט כי ניתנה לה סמכות מכללא לחייבו בגין העבודות הנוספות. לטענתו, היקף ההרשאה ביחסי שליחות, נקבע לפי הבעת רצון השולח כלפי השלוח ו/או צד שלישי, בהתאם לסעיף 3(א) לחוק השליחות. לטענתו, במקרה זה טענה ג'וזט לראשונה, לאחר חזרת התיק מבית המשפט של הערעור לבית משפט קמא, כי קיים הבדל בין הרשאה חיצונית, כפי שהובעה כלפי יעל, ובה נשללה סמכות ג'וזט לחייב את השולח בגין העבודות הנוספות, לבין ההרשאה הפנימית, לה טוענת ג'וזט כיום, לפיה הייתה בידה סמכות מכללא לחייב את אנדי בגין העבודות הנוספות. בהקשר לכך, הפנה לסעיף 6 בפסק הדין בערעור הראשון. לטענתו, כשם שבית המשפט של הערעור, פסק כי לא הייתה לג'וזט כל סמכות חיצונית כלפי יעל, אין כל מקום לטעון, כי קיימת כזו במישור היחסים בין ג'וזט לאנדי. לחילופין, לא הוכחה סמכות כזו בהתבסס על הראיות שהוצגו בתיק. עוד לטענתו, על פי עדותו של מר מודי יהודאי, ג'וזט הייתה הגורם היחיד שעימו היה בקשר מלבד יעל. כך, הייתה הגורם היחיד שיכול היה למנוע את ביצוע העבודות הנוספות, שעה שלא אושרו על ידי אנדי.

14.אנדי הוסיף וטען, כי מדברי ג'וזט עצמה, עולה שהסכום היחיד אותו אישרה שלא באישור אנדי, היה סכום של 14,500 ₪. כאשר, רק לגביו נותר לראות האם כצעקתה, ויש לראות במישור היחסים בין הצד השלישי (אנדי) לבינה, סמכות מכללא לחייבו. כאשר, כל סכום נוסף עליו הסכימה לשלם ג'וזט, היא חייבת בו לבדה ולא אנדי. לטענתו, אם לגבי סכום זה היה כביכול ספק, אין ספק מעבר לסכום זה. עוד לטענתו, מסמך ההסכם בין ג'וזט ליעל (נספח ז' לערעור) מבסס את אחריות ג'וזט לתשלום. הוא נערך בכתב ידה ומהווה הודיית בעל דין וזאת כאמור, הסיבה בעטיה הסכימה לקבל את פסק הדין על מלוא הסכום, אף כי לטענתה לא התחייבה לסכום כלשהו מעבר ל- 14,500 ₪. בנוסף ג'וזט הודתה בחקירתה הנגדית, כי מסמך זה לא הועבר לאנדי וטענה בבית משפט קמא, כי יעל לקחה לה אותו מידה. עוד לטענתו, העובדה שג'וזט לא טרחה להעביר לו מסמך זה מבעוד מועד, או ביקשה להיפגש עימו בנדון, מעידה על כך שפעלה שלא כדין והיא מנסה להציל את עורה.

15.אנדי הוסיף וטען כי בית משפט המחוזי, שדן גם בערעור הראשון, קבע בו ממצאי מהימנות רבים לגבי עדותה של ג'וזט, שהייתה רחוקה מלהציג את "האמת". לטענתו, ג'וזט ניסתה להסוות את מעשיה ומחדליה, הציגה גרסאות שונות במעטה של "פלפול משפטי". כאשר, בית משפט קמא ביקש דווקא להעדיף את גרסתה השיקרית של ג'וזט, על בסיס הנמקה יחידה, לפיה, התצהירים שהגישו אנדי וג'וזט בהליך הראשון, הם כמעט זהים וללא בחינת הראיות. לטענתו, אין די בקיומם של תצהירים זהים, שניתנו בפני שני עורכי דין אחרים, מה גם שאת תצהירה של ג'וזט אישר עו"ד בלטנר, שכלל לא נחקר על נסיבות הכנת התצהיר. זאת ועוד, בית משפט קמא, בעצמו, נתן דעתו וקבע קביעות חד משמעיות אודות מהימנותה של ג'וזט, בפסק הדין הראשון.