שוורץ נ' בייצר ואח'

החלטה

1.הצדדים לתובענה זו רכשו מגרשים שכנים לצורך בניית בתים צמודי קרקע באילת.

2.על פי האמור בכתב התביעה, נפגשו הצדדים במגרשים באילת בשלהי שנת 2011 וסיכמו על הקמת קיר תומך שיחצוץ בין המגרשים.

על פי כתב התביעה, הקמת הקיר מחוייבת בשל הפרשי גובה בין 2 המגרשים, כמפורט בהרחבה בכתב התביעה.

3.כעבור זמן שלח התובע (המשיב) את התוכנית לבניית הקיר התומך לנתבעים (המבקשים) במייל וביקש את אישורם. משתשובת הנתבעים בוששה להגיע שלח להם התובע מייל נוסף, בו האיץ בהם לאשר את התוכנית במהירות "אחרת אבנה את הקיר בשטח שלי, ללא התחשבות בצרכים שלך..." (נספח 1 לכתב התביעה).

4.בתגובה למייל הנ"ל חתם הנתבע על התכנית והשיבה במייל לתובע.

5.התובע בנה את הקיר וביקש מהנתבעים לשלם לו את חצי עלות הבנייה, כפי שסוכם, אולם הנתבעים מסרבים לשלם את חלקם בטענה שהתכוונו לבניית גדר קלה ולא הסכימו לבניית קיר תומך בעלות יקרה כפי שעשה התובע.

6.התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה ב"סדר דין מקוצר" ובתגובה הגישו הנתבעים בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בחיפה, מחיקת כותרת התביעה, בקשה למחיקת התביעה כנגד הנתבעת ולחילופין בקשת רשות להגן / להתגונן (להלן: "הבקשה").

העברת הדיון לחיפה:

7.לטענת המבקשים, המקום שבו נכרת החוזה, כלומר הסכמת הצדדים לבניית הקיר התומך, הינו במקום בו התקבל המייל החתום על ידי המבקש, כמפורט בסעיפים 9 – 10 לבקשה.

לטענת המבקשים, המשיב קיבל את המייל בחו"ל והאחרון אכן מאשר בתגובתו ששהה בעיר פריז שבצרפת אותה עת.

המסקנה מהאמור לעיל היא שגם אליבא דמבקשים המקום הראוי לדון בתובענה הינו אצל התובע, כלומר באילת, שאם לא כן היה עליהם לטעון שהסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לעיר פריז שבצרפת והם אינם טוענים כך.

הדרך הנכונה לטעמי לפרש את האמור בבש"א (נצ') 5671/05 המוזכר בסעיף 9 לבקשה הינה כי הסמכות המקומית אינה נגזרת על פי מבחן טכני גרידא, אלא על פי מבחן מהותי, כלומר: המייל החתום התקבל אצל התובע ולפיכך הסמכות המקומית הינה מקומו של התובע ובנסיבות העניין, כאשר המחלוקת בין הצדים עניינה בניית קיר בעיר אילת, הסמכות המקומית מצויה באילת ומסקנה זו תואמת גם את האמור בתקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, שהרי אין בין הצדדים מחלוקת שהייתה הסכמה לבניית חיץ בין מגרשיהם באילת בעלות משותפת של הצדדים. המחלוקת הינה אליבא דמבקשים אך ורק באשר לסוג החיץ ועלותו.

8.לפיכך הנני קובע כי הסמכות המקומית לדון בתביעה הינה לבית המשפט בעיר אילת.

הבקשה להעברת הדיון לחיפה נדחית.

מחיקת כותרת התביעה:

9.כאמור, הצדדים הסכימו על בניית חייץ בין מגרשיהם בעלות משתופת (ר' סעיף 10 לתצהיר המבקש).

המבקש חתם על התוכנית שנשלחה אליו וגם מכך ניתן ללמוד שהסכים לתכנית.

לטענת המבקשים, חתימתם על התוכנית נועדה לאשר רק את גובה המדרגות, אולם טענתם זו אינה עולה בקנה אחד עם המיילים, נספחים 1 ו – 2 לתביעה, בהם דובר בפירוש על "בניית קיר משותף".

10.לפיכך עולה מכתבי בי – דין על נספחיהם כי הצדדים הסכימו על בניית קיר שיחצוץ בין מגרשיהם באילת והסכימו שעלות בניית הקיר תתחלק ביניהם בחלקים שווים.