שוורץ ברנר נ' מדינת ישראל

החלטה

מבוא:

בפני בקשה להורות על החזרת רישיון הנהיגה של המבקשת.

למבקשת מיוחסת עבירה לפיה בתאריך 08.7.11, בשעה 00.20 לערך כשהיא נוהגת ברכבה בשדרות נים בצומת עם שדרות הפלמ"ח בראשל"צ, לא צייתה לרמזור אדום, נכנסה לצומת, פגעה ברכב חוצה וגרם לתאונת דרכים תוך התהפכות הרכב המעורב ופציעת נהג הרכב ו-5 מנוסעיו.

ביום 10.07.11, נפסלה המבקשת פסילה מנהלית למשך 60 יום, על ידי קצין משטרה.

המבקשת הודתה למעשה בביצוע העבירה, טענה בפני שעשתה טעות, וביקשה התחשבות לאור היותה סטודנטית עובדת ועברה התעבורתי שמקל עימה.

דיון:

בית המשפט בבואו לשקול אם לקיים את הפסילה המנהלית של קצין המשטרה בודק אם יש ראיות לכאורה ואם כן, עליו לשאול את עצמו אם בהתחשב בנסיבות העבירה ועברו התעבורתי של הנהג, הוא עלול להוות סכנה לציבור.

שקילת הראיות לכאורה כנגד המבקשת:

תיק החקירה הוגש לעיוני, עיינתי בו, זאת למרות שהמבקשת הודתה למעשה בביצוע העבירה המיוחסת לה. מצאתי בין היתר כי בחקירתה במשטרה המבקשת מסרה כי טעתה ברמזורים, נכנסה לצומת באדום והתנגשה ברכב המעורב, מכך וראיות נוספות שבחומר החקירה הגעתי למסקנה חד משמעית שקיימות ראיות לכאורה לאחריותה של המבקשת לגרימת תאונת דרכים.

עברה של המבקשת ומסוכנות לציבור משתמשי הדרך:

אומנם עברה התעבורתי של המבקשת אינו מכביד כלל וכלל ת שכן הינה נוהגת משנת 2001 ולא נזקפו לחובתה כל הרשעות קודמות. אך כאמור המסוכנות נלמדת גם מעצם העבירה עצמה, שבה גילתה המבקשת רשלנות ממשית וחמורה כאשר טעתה במיקום הרמזור שבכיוון נהיגתה, חצתה צומת ראשית באור באדום וגרמה לתאונת דרכים קשה שבה נפצעו 6 אנשים ונגרם נזק כבד לרכוש, תאונת דרכים אשר עלולה הייתה להסתיים גם באבידות בנפש.

מכל המובא לעיל, דין הבקשה להידחות.

לעניין נסיבותיה האישיות, ביהמ"ש מודע לעובדה כי הפסילה אינה מקדמה על חשבון העונש, אלא חלק מ"המלחמה" כנגד ריבוי תאונות הדרכים, ומיועד להרחיק נהגים מסוכנים מהכביש לתקופה שנקבעה בחוק.

במצב עניינים זה, יש להעדיף את האינטרס הציבורי ולהעניק רק משקל מועט לנסיבות האישיות של הנהג, כאשר כל נהג והנסיבות האישיות שלו ולבטח כאשר אין מדובר בנהג מקצועי המתפרנס מנהיגתו באופן ישיר ופתוחה בפני המבקשת האפשרות להיעזר בשרותי התחבורה הציבורית לתקופת הפסילה, שהינה מידתית וקצובה.

סוף דבר:

אשר על כן ולאחר ששקלתי בכובד ראש את מכלול טעוני המבקשת כולל נסיבותיה האישיות, הרי שהגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו הנכון של קצין המשטרה.

הבקשה נידחת.

זכות ערר כחוק.

חומר החקירה יוחזר למשיבה.