שווא נ' חלאווה ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית על סך של 14,869 ₪ בגין אירוע תאונת דרכים מיום 15.08.12.

טענות הצדדים

על פי טענת התובע, התאונה אירעה עת התקרב לצומת בה מופע רמזור אדום, ומשביצע פניה שמאלה ברמזור, לאחר שזה התחלף למופע ירוק, הגיע רכב הנתבעים מתוך הנתיב הנגדי, תוך שהוא נכנס לצומת לא פנוי, כשהרמזור, הממוקם בכיוון נסיעתו הינו במופע אור אדום, ופגע ברכב התובע (להלן:"התאונה").

התובע צירף חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבו הינו בשיעור של 13,504 ₪. בנוסף צירף חשבונית שכ"ט שמאי בסך של 600, וחשבונית בגין הוצאות גרירת הרכב בסך 438 ₪.

לטענת התובע, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

הנתבעים שללו גרסת התובע ולטענתם, התאונה התרחשה בנסיבות שונות. לטענתם, בעוד נסע רכב הנתבעים כדין, עת חצה צומת במופע אור ירוק, הגיח רכב התובע תוך שהוא חוצה את הצומת במופע אור אדום, ביצע פניה שמאלה ופגע ברכבם.

דיון ומסקנות

לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עד התובע, אני קובעת כי התובע עמד בנטל להוכיח את תביעתו, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.

בעדותו חזר התובע על גרסתו לאופן התרחשות התאונה (עמ' 2 ש' 8-13). חקירתו הנגדית לא הצליחה למוטט את גרסתו, לעניין אופן התרחשות התאונה.

גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה, נתמכת בעדות העד מטעמו, אשר נכח במקום התאונה. בעדותו תיאר העד את התרחשות התאונה (עמ' 4 ש' 19-22). תשובותיו של העד בחקירתו הנגדית היו מניחות את הדעת, ותמכו בגרסת התובע, לעניין מצב הרמזור אותו עבר רכב התובע (עמ' 5 ש' 5), לעניין פגיעת רכב הנתבעים ברכב התובע, לעניין מיקום רכב התובע לפני התאונה (עמ' 5 ש' 20-23), וכן בדבר מיקום הרכבים המעורבים בתוך הצומת לאחר התאונה (עמ' 5 ש' 10-15). יצוין כי המדובר הוא בעד שאין לו נגיעה לעניין, ולא הוכח כל קשר אישי ו/או עסקי בינו לבין התובע (עמ' 4 ש' 26-29).

למותר לציין כי ב"כ הנתבעים בחר לא להעיד אחיו של התובע, אשר ישב ברכב בזמן התאונה, זאת מאחר ומדובר בקטין, על אף שהאחרון התייצב בפניי למתן גרסתו לתמיכה בגרסת התובע, בעניין התרחשות התאונה.

מנגד, העיד בפניי הנתבע 1. בעדותו העיד הנתבע 1 כי עבר צומת גדולה בה היה הרמזור במופע ירוק, אותה כמעט סיים, כשלפתע הגיע רכב התובע מולו, עבר את הרמזור עת היה במופע אור אדום ופגע ברכבו (עמ' 6 ש' 16-23).

מחקירתו הנגדית בפניי הוכח כי הנתבע לא ראה את רכב התובע טרם התרחשות התאונה, ולא הצליח האחרון להוכיח כי התובע אף ראה אותו, כאשר לשאלת ב"כ התובע בעניין זה, לא ניתנה תשובה על ידי הנתבע 1. טענתו כי היה באפשרות התובע להבחין בו מגיע לצומת, נשארה בגדר השערה בלבד (עמ' 7 ש' 11-17).

זאת ועוד, על אף שהנתבע 1 לא ראה את רכב התובע, אלא שבחקירתו הנגדית העיד כי בזמן התאונה שהו עימו נוסעים, שלפחות אחד מהם ראה את התאונה לרבות כי התובע עבר את הרמזור באור אדום (עמ' 8 ש' 10), כאשר פרטיו של נוסע זה, ששמו עלה בפניי ידועים לנתבע 1 (עמ' 8 ש' 6-8), אלא שהנתבעים בחרו לא לזמנו לתמיכה בגרסתם, ובכך נותרה גרסתו של הנתבע 1 לאופן התרחשות התאונה, כעדות יחידה שאין לה תימוכין.

בנוסף, בעדותו של הנתבע 1, התגלו סתירות לעניין מיקום רכב התובע לאחר התאונה, כאשר מחד טען הנתבע כי אינו יודע היכן נעמד רכב התובע לאחר התאונה (עמ' 8 ש' 13-14) (עמ' 9 ש' 11-12), כאשר בהמשך עדותו ציין כי רכב התובע היה "עם הפנים לכיוון פסגת זאב". (עמ' 8 ש' 18).

עדותו של הנתבע 1 לפיה התובע עבר אור אדום ופגע ברכב הנתבעים, אינה מתיישבת עם מיקום הרכבים לפני התאונה, משהוכח כי רכב התובע עמד בנתיב הימני משני נתיבים שפונים שמאלה, כפי שאף אישר זאת העד, וכאשר לטענת הנתבע 1, רכבו עמד בנתיב הרביעי מתוך 5 נתיבים בכיוון נסיעתו (עמ' 6 ש' 21-22) (עמ' 8 ש' 19-21), במיוחד לאור עדותו של העד, לפיה ראה את רכב התובע עובר באור ירוק.

לאור האמור, ולאחר שעדותו של התובע לא נסתרה בפניי, עדות אשר נתמכה בעדות עד מטעמו, שראה את התאונה, כאשר מנגד, בעדותו של הנתבע 1, הוכח כי לא ראה האחרון רכב התובע טרם התאונה, וגרסתו לאופן התרחשות התאונה, לא נתמכה בעדותו של הנוסע אשר היה עימו ברכב, שנטען כי ראה את רכב התובע עובר ברמזור באור אדום, כאשר גרסתו לעניין התאונה, ופגיעת רכב התובע ברכבו, הינה תוצאה של השערות ומסקנות ותו לו, אותם איני מקבלת, אני קובעת כי האחריות של התאונה רובצת לפתחם של הנתבעים.

לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובע באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבעים, אשר ראיתי לדחותה.