שובל נ' חברת בטוח שירביט

החלטה

התביעה הוגשה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, ולתובעת כבר נקבעו נכויות בתחום האורתופדיה והראומטולוגיה. כעת היא מבקשת לתקן את כתב התביעה על-דרך צירוף בקשה למינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. היא מתבססת על שני מסמכים: מסמך מסכם ערוך בידי ד"ר יונתן הנדלזלץ, פסיכולוג קליני, שלפיו, התובעת סובלת משלל תופעות שמקורן בהצפה רגשית לרבות מתפקוד לקוי בעבודה, בחיים האישיים, אי עמידה במטלות אקדמיות, חרדות הקשורות לנהיגה, המנעות מנהיגה כשניתן להימנע ממנה, סיוטים, קשיי ריכוז ועוד. עוד צורף מסמך, ערוך בידי עו"ס יעקב שגב, המסכם את פגישותיה של התובעת עמו. המבקשת מבקשת להשית את שכר טרחת המומחה שימונה על הנתבעת. לטענתה, לאור נכויותיה, לא קיים סיכוי שלא תהיה למשיבה אפשרות לקבל חזרה את הסכום ששולם למומחה היה ויתברר בדיעבד שמינויו לא היה מוצדק ואילו השתת שכר טרחתו על המבקשת תכביד עליה כלכלית.

המשיבה מתנגדת למינוי המבוקש. לטענתה, מדובר במסמכים מוזמנים הממוענים לידי התובעת עצמה. המסמכים לא נערכו תוך כדי הטיפול בתובעת ולצרכי הטיפול בה וממילא לא ניתנים להמצאה למומחה, ככל שימונה. המשיבה טוענת שהמבקשת לא המציאה כל מסמך קביל אחר. המשיבה מצביעה כי למרות שד"ר הנדלזלץ מתייחס במכתבו לפגישות מרובות, המבקשת לא צירפה את סיכומי הפגישות השונות עמו. כנגד המסמך עצמו טוענת המשיבה כי בהיותו מוזמן, יש לו אופי סיכומי המזכיר חוות דעת ואין לקבלו. לגופו של ענין טוענת המשיבה שהמסמך שנערך בידי עובד סוציאלי כלל לא מהווה מסמך רפואי ולא ברור מה הטיפול שקיבלה התובעת במסגרת זו, אם בכלל. המשיבה מצביעה גם על פער הזמן בן למעלה מ-3 שנים בין התאונה לבין תיעוד הפגישה הראשונה עם העובד הסוציאלי. לבסוף, מבקשת המשיבה להשית את שכר טרחת המומחה על המבקשת לאור חולשת הראיות שיצדיקו את המינוי, אם בכלל.

מסמכים רפואיים אינם נערכים רק בידי רופאים (כידוע, לא מעט טיפולים ינתנו בידי אחיות או פיזיותרפיסטים, ורופאים כידוע כלל אינם עורכים בדיקות מעבדה). טיפול בתחום בריאות הנפש עשוי להנתן בישראל גם בידי עובדים סוציאליים או פסיכולוגים. ההכרעה אם מדובר בתיעוד רפואי תלויה בתוכנו של המסמך ולא באפיון החותמת שבשוליו.

מקום שבו אין בנמצא מסמך מקורי המתעד את הטיפול – וכך קורה לעתים קרובות בטיפול נפשי שלא ניתן בידי רופאים – אין ברירה אלא להסתמך על מסמך מאוחר יותר, שמכין המטפל.

התובעת קיבלה טיפול נפשי תקופה ממושכת. התיעוד שלו ע"י העובד הסוציאלי מפורט יותר מתיעודו ע"י הפסיכולוג הקליני, אך שניהם מצביעים על בעיות נפשיות וקשירה אפשרית שלהן לתאונה. אין סיבה לפקפק באותנטיות של התיעוד, הרי מדובר בבעלי מקצוע שרישויו מוסדר בדין המדווחים על טיפולים שנתנו. מסמכים אלה הם הראיה הטובה ביותר לתוכן הטיפול שניתן, אין מסמך טוב מהם. להתעלם מהמסמכים הקיימים (אף שבוודאי נח מאוד לנתבעת), לא הוגן ולא נכון. השאלות עד כמה בעיות הנפש שתוארו מהוות נכות, או עד כמה הן קיימות כיום (לאור ריחוק הזמן שלהן), הן שאלות שניתן להפנות למומחה בתחום הרלבנטי. בית-המשפט לא יכול לשלול זיקתן לתאונה ועל-פני הדברים קשר כזה גם אפשרי וגם סביר – ודי בכך.

הבקשה מתקבלת: כתב התביעה מתוקן כמבוקש והבקשה למינוי מומחה מתקבלת. החלטה על מינוי מומחה תנתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ג, 29 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: