שובאש נ' נציב שרות בתי הסוהר

החלטה

בפני בקשה למתן צו ביניים שיורה על השהיית החלטת הפיטורין שנשלחה למבקש באמצעות הפקסימיליה ביום 30.6.13 והתקבלה באמצעות הדואר ביום 4.7.13.

תמצית העובדות הרלוונטיות:

1. המבקש סוהר בשרות בתי הסוהר החל מיום 6.1.09.

ביום 18.1.11, היו המבקש וסוהר נוסף מעורבים בארוע אלים עם אסיר. בעקבות האירוע, נחקר המבקש ביחידה לחקירת סוהרים כחשוד בביצוע עבירות של תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, ובסיומה הורחק ממתקני שב"ס תחילה ל-10 ימים ואח"כ הוצא לחופשה כפויה.

2. ביום 1.5.11 הודע למבקש כי נפתחו כנגדו הליכי פיטורין ולאחר שנערך לו

שימוע קיבל נציב שב"ס את המלצת ועדת ההערכות מיום 7.7.11 ומתוקף סמכותו בסעיף 80 (ג)(2) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] תשל"ב – 1971 (להלן "הפקודה") החליט להשעות את המבקש משרותו בשב"ס עד החלטה אחרת. בתקופת ההשעיה שולם למבקש חלק משכרו.

3. ביום 28.3.12 הגישה הפרקליטות, כנגד המבקש וסוהר נוסף, כתב אישום בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

בעקבות פניית קצין ממדור הליכים מנהליים אל המבקש פנה ב"כ המבקש דאז, ביום 25.4.12, במכתב הנושא כותרת "השלמת טיעונים לשימוע" בסיומו ביקש להורות על החזרתו לשירות.

ביום 30.5.12, התקיימה ועדת הערכות נוספת שדנה בעניינו של המבקש והמליצה בפני הנציב להמשיך בהליכי הפיטורין.

4. ביום 23.6.13 הודע למבקש טלפונית שהוא מפוטר. הודעת הפיטורין החתומה על ידי נציב שב"ס התקבלה אצל המבקש באמצעות הפקסימיליה ביום 30.6.13 ובדואר ביום 4.7.13. נאמר בה כי הפיטורין יכנסו לתקפם בחלוף 30 יום.

יצוין כי מכתב הפיטורין, כנחזה ממנו, נחתם על ידי נציב שב"ס ביום 4.12.12 ונלווה לו מכתב לוואי מיום 23.6.13 , חתום על ידי גנ"מ שלי הרפז. במכתב הלוואי צוין כי החלטת נציב שב"ס היא מיום 19.6.13.

לטענת המשיב, התאריך 4.12.12, שמופיע על החלטת הפיטורין החתומה על ידי נציב שב"ס, הוא פליטת קולמוס. לאחר שהוסבה תשומת ליבו של נציב שב"ס לטעות, הוצא מסמך מתקן נושא את התאריך בו נחתם בפועל מכתב הפיטורין (צורף לתגובת המשיב כנספח 2).

יודגש כי לאחר הדיון שהתקיים ביום 30.7.13, שיגר המשיב לבית המשפט הודעה ובה הסבר מפורט כיצד ארעה טעות הקולמוס הנטענת והמבקש הגיב להודעה זו. התוצאה אליה הגעתי אינה תלויה במועד חתימת הודעת הפיטורין ועל כן לא ראיתי מקום להתייחס לטענות אלה בהחלטה זו.

5. לטענת המבקש סיכויי העתירה להתקבל טובים, לא יגרם נזק אם מועד ביצוען של ההחלטות העומדות בבסיס העתירה יידחה עד תום שמיעת העתירה, מועד ההחלטה לפטרו הוא שרירותי מבלי שהמשיב הצביע על נימוק כלשהו מדוע אין להותירו במעמד מושעה עד לסיום ההליכים בתיק הפלילי, האינטרס הציבורי לא ינזק אם החלטת המשיב תושהה, מאידך אם תכנס החלטת הפיטורין לתקפה יסבלו המבקש ומשפחתו סבל רב בשל החסר במקור פרנסה חלקי.

דיון והכרעה

6. סעיף 80 לפקודה לפקודה קובע את תפקידי הנציב ובסעיף 80(ג)(2) נקבע כי הנציב רשאי:

"להשעות, לשחרר או לפטר סוהר, אם הוכח להנחת דעתו שהסוהר מתרשל או בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת, וכן להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, או שמתנהלת נגדו חקירהעל ביצוע עבירה או עבירת משמעת, ובלבד שסוהר בכיר לא יושעה וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר. הושעה סוהר יבחן הנציב את ההשעיה מעת לעת.

בהחלטת הפיטורין ציין נציב שב"ס כי החליט לפטר את המבקש לאחר "שמצאתי כי הסוה נמצא לא מתאים עוד למילוי תפקידו , נוכח פגיעתו בביטחון בית הסוהר ובמשמעת ובתדמית הארגון ובשל מעשיו, המהווים הפרות חמורות של חובותיו כסוהר"

ב"כ המבקש, בעתירתו, ער לסמכותו של נציב שב"ס לפטר מהשרות סוהר ש"אינו מתאים לתפקידו מסיבה אחרת" ולטענתו, במקרה הנוכחי נציב שב"ס לא הפעיל את סמכותו באופן סביר (סעיף 16 ג לעירה), שאלה זו תתברר במסגרת ההליך העקרי.