שוב ואח' נ' פנש ואח'

פסק דין

1.לפניי תביעה כספית שעניינה נזק כספי שנגרם לרכב התובע עקב תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכב התובע, כשהוא חונה ורכב הנתבעת 2 (להלן:- "הנתבעת") כשהוא נהוג בידי שוכר הרכב, הנתבע 1 (להלן:- "הנתבע").

2.הנתבע אינו כופר באחריותו לקרות התאונה, אלא שלטענתו, כיוון שמדובר ברכב שהושכר מחברת השכרה, היא הנתבעת וניתנה התחייבות הנתבעת לבטח את הרכב, הרי שעל הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו, או לשפותו בגין כל סכום שיחוייב לשלם לתובע ובגין טענותיו אלו שלח הנתבע אל הנתבעת הודעת צד שלישי.

3.יצויין, כי במסגרת הליך בוררות שהתקיים בין הנתבעים לבין עצמם, נקבע, כי על הנתבעת מוטלת אחריות לפצות את הנתבע בגין נזקי התאונה (הבוררות התקיימה ביחס לנזקי הנתבע עצמו).

4.לדיון שהתקיים לא התייצבה הנתבעת, על אף שבקשת דחייה שהוגשה על ידה לא התקבלה.

למרות האמור, בית המשפט לא נתן פסק דין בהעדר התייצבות וביקש התייחסות הנתבעת לטענות ההגנה ולאי התייצבותה.

5.בהודעה שנשלחה על ידי מנהל הנתבעת, הסכים מנהל הנתבעת, כי יינתן פסק דין בהעדרו וכי הוא מכיר בחבות, אלא ביקש התייחסות בית המשפט למספר טענות כדלקמן:-

הרכב היה במצב מוזנח במשך שנים, עזוב בצד הכביש ולא במצב הראוי לנסיעה, לכן הציעה הנתבעת פיצוי בשיעור של 15,000 ₪. לאחר מכן, ביקשו בעלי העניין סכום גבוה יותר.

הרכב היה רשום במועד התאונה על שם עמנואל ביתן ולא על שם עמנואל שם טוב.

יש לקבוע גם את אחריותו של הנתבע.

מבוקש לחלק את הסכום שיפסק לתשלומים.

6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים, לרבות טענות הנתבע שניתנו בתגובה לתגובתה של הנתבעת, מצאתי מקום לקבל את התביעה.

7.הנתבעת טוענת לשווי מופחת של הרכב, אלא שטענתה זו אינה נתמכת בחוות דעת מטעמה ולפיכך, אין לי אלא את חוות הדעת מטעם התובע שלא נסתרה.

בהתאם לחוות הדעת, שווי נזקיו של התובע עומדים על הסך של 22,275 ₪, הוא שווי הרכב בשים לב לכך שהרכב הוכרז כאובדן מוחלט, מסכום זה יש להפחית על פי חוות הדעת את שווי השרידים בשיעור של 900 ש"ח. כמו כן נשא התובע בעלות שע"ט השמאי מטעמו בסכום של 800 ₪.

8.לא ברור מיהו אותו עמנואל ביתן שעמד בקשר עם הנתבעת, ייתכן ומדובר במי מטעם התובע, מכל מקום, התובע הציג את רשיון הרכב ואף ניתן הסבר להעברת הבעלות על שם ביטן פרח.

9.אשר להודעת צד שלישי, ב"כ התובע טען לעניין זה בהרחבה ואין לי אלא לקבל את טענותיו. בקצירת האומר אציין, כי במסגרת הליך הבוררות נקבע, כי על הנתבעת לפצות את הנתבע בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מאירוע התאונה, זאת במסגרת מעמדה כמעין מבטחת בהיותה משכירת הרכב וכמי שיצרה מצג לפיו קיים ביטוח לרכב. דברים אלו נכונים בוודאי בנוגע לביטוח צד שלישי, אף יותר מאשר ביטוח באשר לפגיעות הרכב השכור עצמו. משכך, מהווה אותה הכרעה מעשה בית דין במסגרת היחסים שבין הנתבעים לבין עצמם. הנתבעת כאמור, גם מודה בחבותה לפצות את התובע ומכאן מכירה באחריותה ויש לפיכך לקבוע, כי כל חיוב שחל על הנתבע, על הנתבעת לשאת בו במסגרת מערכת היחסים שבינה ובינו.

10.היות ושאלת ההשתתפות העצמית הוכרעה אף היא ולאור טענת הנתבע, כי שילם את סכום ההשתתפות העצמית, הרי שעל הנתבעת לשאת במלוא סכום הפיצוי עבור התובע.

11.לאור כל המכלול, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע ת הסך של 22,175 ₪. סכום זה ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

כן ישאו הנתבעים בהוצאות התובע, כדי שיעור הוצאתם ובשכ"ט ב"כ התובע בשיעור של 3,900 ₪.

ככל שהנתבעת מבקשת לפרוס הסכום הפסוק לתשלומים, תפנה בקשתה זו ישירות אל התובע או תעורר בקשתה במסגרת תיק ההוצאה לפועל ככל שיפתח לשם גביית החוב הפסוק.