שואהדה נ' שואהדה ואח'

החלטה

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מפאת חוסר סמכות עניינית, אשר הגישה הנתבעת 2 (להלן: "המבקשת").

רקע ותמצית טענות הצדדים:

1.התובע – המשיב לבקשה זו (להלן – המשיב), הגיש תביעה נגד בנו (הנתבע 1, להלן – הנתבע 1), ונגד אשתו, היא המבקשת, לפינויים מדירה שבבעלותו. לטענתו, מגורי הנתבעים בדירה הם כברי רשות בלבד, וכי נתן את רשותו, כמו גם נשא בתשלום חשבונות הדירה, על מנת לסייע להם כלכלית עד שימצאו דיור חלופי. עוד טען, כי נישואי הנתבעים עלו על שרטון וביום 20.7.10 הגישה המבקשת תלונה כנגד הנתבע 1 בגין אלימות, הנתבע 1 עמד לדין והורשע והוא מרצה כיום עונש מאסר. לטענת המשיב, חלה הרעה במצבו הבריאותי ואין הוא מסוגל כיום לכלכל את הנתבעים וכי יש לו חובות רבים אשר בכוונתו לכסותם באמצעות העמדת הדירה למכירה. לפיכך הגיש המשיב תביעה לפינוי הנתבעים מהדירה.

2.המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת שהיא מצוייה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ולא בסמכותו של בית משפט זה. לטענתה, מדובר בסכסוך בין בני משפחה שעילתו סכסוך במשפחה. עוד טענה, כי בינה לבין המשיב מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה, בתביעתה לחיובו בתשלום מזונות נכדיו, וכי הגשת התביעה במסגרת בית המשפט דנן מטרתה לעקוף את הצורך בתשלום אגרת בית משפט ואת סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה. יצויין כי בכתב ההגנה שהגישה, טענה המבקשת, כי התגרשה מהנתבע 1 בחודש מאי שנה זו (קרי, לאחר הגשת התביעה דנן).

3.המשיב טוען בתגובה לבקשה, כי המדובר בתביעה בעניין אזרחי גרידא לפינוי המבקשת ממקרקעין אשר בבעלותו ואין כל קשר ו/או זיקה בינו לבין המבקשת, המהווה סכסוך משפחתי. לטענתו, אין הוא קשור לסכסוך המתנהל בין המבקשת לנתבע 1 וכי בינו לבין הנתבעים קיימת יריבות משפטית ישירה שאינה קשורה כלל לסכסוך המשפחתי.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הסמכות לדון בתובענה מצוייה בידי בית המשפט לענייני משפחה.

בהתאם לסעיף סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון, בין היתר, ב- "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". "בן משפחתו" של אדם מוגדר בסעיף הנ"ל ככולל, בין היתר, את ילדו של אדם, וכן את הוריו של בן-זוגו. בן-זוג לפי ההגדרה בחוק, כולל אף בן-זוג לשעבר ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר ביניהם בתקופה בה היו בני-זוג (ראו לעניין אחרון זה: ה"פ (ת"א – יפו) 47271-10-11 ש.פ נ' ג.ר, תק-מח 2011 (4) 8312).

המבחן לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף 1(2) לחוק, מבוסס, איפוא, על שני תנאים מצטברים; האחד נסוב על קרבת המשפחה בין הצדדים כהגדרתה בחוק, והשני על עילת התובענה.

בענייננו, הנתבעים הינם בנו של המבקש ובת-זוגו של הבן. ברי כי הבן הוא "בן משפחה" בהתאם להוראת החוק. אשר למבקשת, הרי שבסעיף 1(2) לחוק מוכרת הזיקה שבין אדם לבין הורי בן-זוגו כזיקה משפחתית רלוונטית לתחולת החוק. מבחינת התכלית העומדת ביסוד החקיקה והגיון הדברים, אין להבדיל בין מצב בו התובע הוא הורה בן-הזוג של הנתבע, לבין מצב בו הורה כאמור הוא הנתבע, והתובע הוא בן-הזוג, שהרי מדובר באותם צדדים לסכסוך (השוו: בבש"א 58137/04 בתמ"ש 20950/03 (בית המשפט לענייני משפחה ירושלים) ש.ס. נ' מ.ב (פורסם באתר נבו); בש"א 1445/98 (שלום – ירושלים) פלונים נ' אלמונית (פורסם באתר נבו) (1998)).

אשר לעילת התובענה, אותה יש לבחון בחינה מהותית בהתאם לכתבי הטענות, ועל רקע התכלית העומדת ביסוד החוק. לעניין זה נפסק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, כי "התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת, בעזרת גופי ייעוץ, לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות של בני המשפחה". על רקע האמור נקבעה אמת המידה לפיה יש לבחון את מהותה של עילת התביעה בהקשר של סמכות בית המשפט לענייני משפחה, כלדקמן:

"נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת תביעה היא הסכסוך המשפחתי." (שם, בעמ' 344, ההדגשה הוספה).

בענייננו, עולה מעיון בכתבי הטענות, כי למחלוקת בתיק בין הצדדים, זיקה מהותית, ונראה שאף הדוקה, לסכסוך המשפחתי. לפי האמור בכתב התביעה, הרשות לגור בדירה נשוא התובענה ניתנה מלכתחילה על רקע משפחתי, בעקבות נישואי הנתבעים ובמסגרת סיוע משפחתי. התביעה לפינוי, הוגשה לאחר שלפי הנטען התערערו היחסים המשפחתיים. מכתבי הטענות עולה כי בדירה מתגוררים גם ילדיהם של הנתבעים, נכדיו של המשיב, כאשר המבקשת בכתב הגנתה מעלה בין היתר טענות מתחום דיני המשפחה הנוגעות לחובותיו הנטענות של המשיב – כסב – כלפי נכדיו המתגוררים בדירה. לכך יש להוסיף כי בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בקשר לטענות המבקשת כנגד המשיב. בנסיבות אלה, ניתן לקבוע כי לסכסוך המשפחתי תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה דנן, וכי המחלוקת בקשר לדירה משולבת בסכסוך משפחתי רחב יותר.

9.מסקנתי היא, אפוא, כי התובענה מצוייה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. בנסיבות העניין אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אשר ידון בה בהתאם לסדרי הדין החלים בו.

10.המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך 800 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ב, 25 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: