שהראבני נ' לושקוב ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים 1,2 להארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי כנגד "כלל"- חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל") ,שאין חולק כי הינה המבטחת בפוליסת חבות מעבידים הרלבנטית לתביעת התובע כלפי הנתבעת 3, אך אינה צד להליך.

בחנתי את הבקשה, התגובות לה, התשובות לתגובות- על נספחיהן. הכל- בראי כלל כתבי הטענות וכתבי בי-דין שהוגשו עד כה,החלטות בית המשפט, השלב בו מצוי ההליך.

למבקשים (נתבעים 1,2)- טענות במישור הביטוחי והחוזי כנגד "כלל" וכנגד הנתבעת 3. לנתבעת 3- טענות נגדיות. באלה כרוכות ומועלות טענות בוטות בדבר התנהלות לכאורה של הצדדים האחד כלפי משנהו, בעניינים שאינם נוגעים לתביעת התובע כלפי הנתבעים כולם, אשר מולם מתנהלת תביעתו מאז חודש 11/09, דהיינו- מזה כשנתיים וחצי.

לאחר שבחנתי כאמור את טענות הצדדים בראי כל הנ"ל- ראיתי לדחות את הבקשה.

זאת- בעיקר מהנימוק המקופל בסעיף 6 לתגובת התובע מיום 15/4/12.

בקליפת אגוז- אחדד כי קדם המשפט תם זה מכבר. המועד לשמיעת הראיות נקבע עוד ביום ההחלטה בדבר סדרי דין ניתנה כבר ביום 8/11/11. באותו מועד שוריין מועד לשמיעת הראיות, ליום 11/9/12, כשנה מראש. זה היה מצב היומן אז, וכיום- המועדים רחוקים עוד יותר, בלשון המעטה.

הוספת המחלוקת שבין הנתבעות ומבטחותיהן ליריעה שלפני- תאריך ובעיקר תסרבל את הדיון שלא לצורך ותפגע בעיקר בתובע, שההכרעה בתביעתו אינה מצריכה הזקקות למחלוקת האחרת הנ"ל שבין הנתבעים 1,2 ל"כלל" ולנתבעת 3.

ודוק. ברור כשמש, מתוך טענות הנתבעות 2,3 זו כלפי זו, כי בהודעת צד שלישי כנגד "כלל", לא יהא סוף פסוק. לאחריה- עשויה הנ"ל לבקש לנקוט בהליכים כלפי המודיעה, העלולה לבקש להעלות טענות גם כנגד הנתבעת 3 (ברוח הנטען בבקשה, שאיני נדרשת להכריע בו). גם הנתבעת 3, מקריאת תגובתה, עשויה שלא "לטמון את ידה בצלחת" ולבקש לנקוט בהליכים כנגד הנתבעים 1,2, בעילות כאלה ואחרות שאינן כרגע חלק ממסגרת החזיתות על פי כתבי הטענות הקיימים.

כל הליך משני כזה- יצריך ודאי השלמת הליכים מקדמיים, הוספת כתבי טענות, תצהירים, מוצגים, אולי גם עדים, יכביר בקשות. אין זמן- עד לדיון הקבוע לשמיעת הראיות, לקצה קצותיהם של כל אלה או אפילו חלקם. איזהו חכם? הרואה את הנולד. הצדדים להליך מוחזקים בעיני כ'חכמים היודעים את התורה' שבכתב וגם את זו שבעל-פה, ואין לי ספק כי כל אחד ואחד מהם, מבין, מכיר ויודע, לאיזו מערבולת, תסבוכת והמשכות ההליך, תגרור הענות לבקשה מהסוג שלפניי, בעיתוי בו היא מוגשת, ובכלל.

זאת ועוד. מדובר במחלוקת נפרדת שאיני רואה מדוע- באם מי מהצדדים יחליט לעמוד על טענותיו בקשר עמה - היא לא תתברר בנפרד.

בנוסף- בנסיבות הענין, איני מוצאת שיש חשש ממשי, כטענת ב"כ הנתבעים 1,2 מפני קביעות סותרות של מותבים שונים בענין כזה או אחר, אם הנתבעת 2 "תיאלץ" להגיש תביעת שיפוי כנגד "כלל", ככל שתמצא לנכון לעשות כן.

בשולי הדברים- אציין כי דומני שהנתבעות 2,3 -נגררו למאבק המערב שיקולים לואר-משפטיים, המביאים לבחינה של הנתונים והשאלות המשפטיות במשקפיים עכורות קמעא.

למען הסר ספק: אין בדברי משום הבעת דיעה באשר לנכונות טענות צד זה או אחר כלפי משנהו.

מכל מקום- ריבן של הנתבעות בענין נשוא הבקשה אינו ריבו של התובע, וטוב תעשינה הנתבעות אם תפנינה את מרצן, בסיוע המבטחות שמאחורי הקלעים של מי מהן או שתיהן (או בלעדיו)- לסיום ההליך מול התובע. לו כך נעשה- היה בידן להתפנות,לבירור עניינים שאינם חלק מהמחלוקת הישירה מולו, בין אם בהליך זה ובין אם מחוצה לו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

הנתבעים 1,2 ישאו בהוצאות התובע- לחוד והנתבעת 3- לחוד, בסך כולל של 1,000 ₪ לכ"א מהם. פסיקת סכום זה הינה בגין הבקשה, ללא קשר לתוצאות ההליך, והוא ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל, הגם שהמועד לתשלום יהא בסוף ההליך שלפניי.

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ב, 01 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: