שהואן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 10.10.12, אשר קבעה כי אין להפעיל בעניינו של המערער את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן: "תקנה 15").

2.המערער נפגע בעבודה ביום 7.6.2001, עת הוא היה בן 18 ,ונקבעה לו נכות רפואית יציבה בשיעור 10% לפי סעיף 50 (3) לרשימת הליקויים – פגיעה באצבע ברגל "HALLUX RIGIDUS" חד צדדית קשה.

הערעור הנידון מתייחס להפעלת תקנה 15 בלבד.

מדובר ב"גלגול שמיני" של הוועדות שדנו בנכותו של המערער.

3.עניינו של המערער הועבר לוועדה רפואית לעררים, בהרכב שונה, בהתאם לפסק דין של כב' הנשיאה, השופטת ורד שפר, מיום 19.4.12 בתיק 51903-01-12 (להלן:"פסק הדין").

פסק הדין הזכיר כי כבר היו אז שני פסקי דין באותו עניין, בנוסף נקבע כדלקמן:

"א.יש להעמיד עניינו של המערער בפני ועדה לעררים בהרכב חדש, אשר תדון אך ורק בשאלת הגדלת נכותו מכוח תקנה 15.

ב.הועדה תזמין את המערער לדיון בפניה, ותשמע טענותיו לגבי מגבלותיו ומקומות העבודה בהם עבד בפועל מאז התאונה, ותעיין במסמכים שיציג בפניה בהקשר זה.

ג.הועדה תעיין בטיעוניו של ב"כ המערער בנוגע לאופן בו יש לשקול את שאלת הירידה בהכנסותיו, ותתייחס אליהן במנומק.

ד.ככל שתחליט הועדה לעררים להיוועץ בועדת רשות – עליה לדאוג כי ועדת הרשות תפעל כאמור לעיל, ובכל מקרה – על הועדה הרפואית להפעיל גם את שיקול דעתה שלה ביחס להמלצות ועדת הרשות".

בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה הרפואית לעררים נשוא הדיון.

4.להלן עיקר טענת ב"כ המערער:

א.לא עמדו בפני הוועדה ההשגות של המערער לאמור בדו"ח ועדת הרשות ודו"ח ירידה בהכנסות, שהגיש המערער ביום 21.12.11.

ב.לא ניתנה זכות טיעון למערער ובכך נפגעה זכותו החוקית והמהותית.

ג.ב"כ המערער פירט את טענותיו במכתב מיום 26.6.12 אך הוועדה לא קיימה כל דיון לגבי האמור בו.

ד.הוועדה לא כללה הרכב רופאים מתאים, ולא ישב בוועדה רופא תעסוקתי שהוא המוסמך לקבוע את השפעת הפגיעה על כושר העבודה של המערער.

ה.הוועדה לא קיימה דיון באשר למקצועו של המערער, לפני הפגיעה ולאחריה.

5.להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.אין טעות משפטית בהחלטת הוועדה, אשר קבעה שאין מקום להפעלת תקנה 15, כי המערער מסוגל לחזור לעבודה.