שהואן מוחמד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זוהי תביעה להכיר בתובע כנכה נזקק ביחס לתקופה שמיום 01.01.09 ועד ליום 31.01.10.

להלן העובדות הצריכות לענייננו:

2.התובע יליד 1986, נפגע ביום 25.02.08 בתאונה, אשר הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה.

3.ועדות רפואיות שהתכנסו בעניינו של התובע מעת לעת קבעו לו נכויות זמניות בשיעורים משתנים לתקופות שונות.

4.התובע הגיש לנתבע בקשה להכיר בו כנכה נזקק בתקופה מיום 01.01.09 ועד ליום 31.01.10, וועדת רשות שהתכנסה ביום 15.01.10 החליטה לדחות את התביעה ביחס לתקופה הנ"ל. להלן החלטת הועדה -

"לפי תיאור הועדה ישנן תנועות טובות עם הגבלה חלקית ביד ימין, ועל כן היה לו סיכוי סביר לעבודה כלשהי בעבודות: מיון, אריזה, סדרנות וכו'".

5.מכאן התביעה לבית הדין.

6.לטענת ב"כ התובע, החלטת הועדה אינה מנומקת כדין, ואינה מפורטת באופן שמי שאינו רופא יבין מדוע נקבע שיש לתובע סיכוי סביר לעבוד, במיוחד בהתחשב בעובדה שהתובע אמור לעבור ניתוח אורטופדי.

7.ב"כ הנתבע מנגד, ביקש לדחות את התביעה באשר לדעתו לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כאשר הסתמכה על ממצאיה הרפואיים של הוועדה הרפואית מיום 09.11.09, לפיה השתפר מצבו הרפואי של התובע, ובהתאם קבעה שקיים סיכוי סביר לעבודה כלשהי בתחומים שונים.

8.תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "דרגת נכות לנכה נזקק" קובעת כהאי לישנא -

"(א)בתקנה זו -

"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד השיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז- 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;