שהאב נ' רובין ואח'

פסק דין

התביעה היא לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע, לטענתו, בתאונה שבה פגע בו רכב הנתבעת בעת שזה נסע לאחור.

לטענת התובע רכב הנתבעת, שהיה נהוג על ידי העד מטעמה, נסע לאחור במהירות ופגע ברכב התובע בחלקו הקדמי. לטענת התובע נגרמו לרכבו נזקים באותה תאונה והוא תובע אותם מהנתבעת ומחברת הביטוח שביטחה אותה בעת התאונה.

הנתבעות אינן מכחישות כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובע כאשר רכב הנתבעת נסע לאחור אולם לטענתן הנזקים שהתובע טוען להם לא נגרמו לו באותה תאונה.

לטענת הנתבעות רכב הנתבעת, רכב סובארו פרטי, כמעט ולא ניזוק באותה תאונה ומכן שהנזקים שטוען להם התובע אינם הגיוניים ולא יתכן שנגרמו לרכב התובע באותה תאונה.

הנתבעת, באמצעות העד מטעמה, גם טענה כי רכבה נסע לאחור בצורה איטית והפגיעה ברכב התובע היתה לכן חלשה מאוד.

היום נשמעו העדים.

מטעם התובע העידו התובע בעצמו ועד נוסף שהיה איתו ברכב בזמן התאונה.

מטעם הנתבעת העיד הנהג שנהג ברכבה בזמן התאונה.

לאחר ששמעתי את העדים אני מחליטה לקבל את התביעה.

עדות התובע והעד מטעמו הותירה רושם מהימן מאוד ואני מאמינה לעדותם ולנסיבות התאונה כפי שתארו אותם.

עדות הנהג מטעם הנתבעת, לעומת זאת, לא הותירה רושם מהימן ואינני מאמינה לגירסתו.

אין זה מתקבל על הדעת כלל כי נהג הנתבעת כלל לא ראה את רכב התובע וההתנגשות הפתיעה אותו.

התנהלות כזו רק מתיישבת עם גירסת התובע לפיה חרף העובדה שהתריע וצפצף לנהג הנתבעת זה לא שם את ליבו לנעשה בכביש והמשיך בנסיעה לאחור עד שהתנגש ברכב התובע.

עדות נהג הנתבעת גם הותירה רושם שאינו מהיממן כאשר זה הכחיש כל שיחה שהיתה בין אחיינו לבין התובע או העד מטעמו. יצויין, כי התובע הוא זה שציין על דבר המצאו של האחיין במקום התאונה אם כי סבר שמדובר בבנו של העד.

אם לא היו חילופי דברים בין האחיין לתובע או העד מטעמו, ממילא לא היו אלה יודעים כי אותו אדם הוא קרוב משפחתו של נהג הנתבעת. התנהלות העד מטעם הנתבעת שהכחיש כל שיחה בין האחיין לתובע או לעד מטעמו מערערת מאוד את מהימנותו בעיני.

למעשה, כל טענות הנתבעת נסמכות על העובדה כי לרכב שלה לא נגרמו אלא נזקים פעוטים ואילו לרכב התובע נגרמו כביכול נזקים ניכרים ולטענתה עובדה כזו מצביעה על כך שהתובע מנסה לתלות בתאונה קיומם של נזקים שלא נגרמו כתוצאה ממנה.

אמנם, התוצאה לפיה ברכב הנתבעת נגרמו רק נזקים קלים היא תוצאה שלא קל להבינה אולם, אין בה, לבדה, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לכל טענות התובע. כאמור, התובע הותיר רושם מהימן מאוד בעדותו ודווקא עד הנתבעת שנתן תאור מוגזם לגבי מצבו, כביכול, של רכב התובע, מביא אותי להאמין לגירסת התובע לפיה הנזקים שהוא תובע כעת הם אלה שנגרמו לרכבו בתאונה.

על כל פנים, הנתבעת לא הציגה כל ראיה ממשית, מלבד סברתה בדבר אי סבירות הנזקים, על מנת לסתור את טענות התובע ובנסיבות האלה וכאשר התאונה ארעה באשמת נהג הנתבעת שנסע לאחור, על הנתבעות לשאת בנזקי התובע.

לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום התביעה 12,810 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.9.09 ועד התשלום בפועל, ובנוסף את הוצאות התביעה בסכום כולל של 1,500 ₪.