שדולת הנשים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

השופטת י' וילנר:

1. עתירה זו מכוונת כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' הנשיאה ו' וירט ליבנה, השופט ר' פוליאק, השופטת ח' אופק גנדלר, ונציגי הציבור הגב' ש' זילברשטיין-היפס ומר ע' ליפשיץ) בבר"ע 36077-04-18 שניתן ביום 1.5.2018. בית הדין הארצי הורה על ביטול הסעד הזמני שניתן על-ידי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בגדרו הוקפא הליך הכשרתם של עמיתי תכנית ההשמה לאקדמאים מהמגזר החרדי "משפיעים/ות – חרדים לשירות הציבורי" (להלן: תכנית משפיעים או התכנית), עד להכרעה בתובענה שהגישה העותרת – שדולת הנשים בישראל, לבית הדין האזורי לעבודה.

רקע

2. העותרת הגישה תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, בגדרה ביקשה, בין היתר, להצהיר כי המכרז הפומבי שפורסם ביום 17.8.2017 (להלן: המכרז), שבאמצעותו נקלטו עמיתי תכנית משפיעים כעובדי מדינה, אינו חוקי ואינו חוקתי. נטען כי המכרז כולל תניה הקובעת את מין המועמד כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן כי הוא כולל הפרדה על בסיס מין במסגרת העבודה ואף בהליך ההכשרה לקראת השתלבות במשרה בשירות המדינה.

3. מהאמור במכרז עולה כי הוא נועד לגייס עתודת אקדמאים ואקדמאיות מצטיינים מקרב האוכלוסייה החרדית, במטרה לשלבם בעבודה בשירות הציבורי. בסעיף 3 למכרז צוין כי:

"התכנית מיועדת לנשים ולגברים כאחד, ואולם בהתאם להחלטת ועדת ההיגוי יתקיים שלב ההכשרה בנפרד – בהתאם לכך יתקיימו השנה שני מחזורים, המחזור הנוכחי של התכנית מיועד לעמיתים בלבד, והמחזור הבא יהיה מיועד לעמיתות בלבד והרישום אליו ייפתח בפברואר 2018. למען הסר ספק, ההרשמה הינה בסביבה מעורבת נשים וגברים".

           המועד האחרון להגשת מועמדות למכרז שיועד לגברים היה ביום 14.9.2017, וביום 5.1.2018, לאחר הליך שנמשך מספר חודשים, נמסרו התשובות למועמדים.

4. ביום 11.10.2017 פנתה העותרת לממלא מקום נציב שירות המדינה במכתב בו ביקשה לבטל לאלתר את סעיף 3 למכרז. העותרת טענה כי הסעיף האמור נוגד הוראות חוק ועומד בסתירה להמלצות הצוות המשרדי של משרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי מיום 7.3.2016, אשר אומצו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ובהחלטת ממשלה. עוד נטען כי המכרז במתכונתו הנוכחית נוגד אף את הנחיות נציבות שירות המדינה עצמה מיום 28.12.2011. העותרת הביעה תמיהה באשר לתכלית שביצירת תכנית הכשרה נפרדת מגדרית, כאשר העמיתים צפויים ממילא להשתלב בסביבת עבודה מעורבת, והדגישה כי יצירת מסגרות נפרדות לאוכלוסייה הדורשת מסגרות שכאלה מקבעת צורך זה ותורמת להקצנתו ולהרחבתו.