שדה נ' פחימה

החלטה

לפניי בקשה שנייה במספר מטעם המבקש - הנתבע להורות על ביטול פסק הדין, שניתן בהעדר התייצבותו ולאחר שזומן כדין.

בהעדר התייצבות המבקש לדיון שנקבע ליום 21.6.11, ניתן פסק דין לפיו חויב בסכום התביעה - 23,480 ₪ וכן בהוצאות התובע בסכום של 150 ₪.

עוד נפסק כי ככל שיעתור המבקש לביטול פסק הדין, זו הפעם השנייה, תידון בקשתו לאחר שיפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט.

מובהר בבקשה כי המבקש לא התייצב לדיון, עקב הפלה שעברה רעייתו ומשנאלץ לשהות עמה ולטפל בילדיהם.

המבקש הדגיש את הטראגיות הנעוצה במקרה, שנכחה הוא לא הספיק להגיש בקשה לדחיית מועד הדיון.

המשיב מתנגד לבקשה תוך שמביע צער על אובדנו של המבקש אך מנגד, מעלה תהיות באשר לנימוקי הבקשה ובין היתר לעניין העדר חפיפה בין תאריך הדיון לבין מסמכים הרפואיים שהוצגו ולעניין פעילות בתי הספר וגני ילדים במועד הדיון.

המשיב הוסיף כי המבקש מזלזל בזמנם היקר של כל הנוגעים בדבר.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לקבל את הבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות הולמת בעבור המשיב וכן בכפוף להפקדת סכום של 2,000 ₪ בקופת בית משפט, על אף קביעה קודמת באשר להפקדה שונה.

כפי שהבהרתי בהחלטה קודמת שניתנה בעניין המבקש ביום 7.6.10, יש לשקול את סיבת המחדל מלהתייצב לדיון ואת סיכויי טענות ההגנה. בבסיס הבקשה עומדת זכות הגישה לערכאות שהינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו בפני מתדיינים. עילת ההגנה של המבקש ראויה לדיון וכך על אף חלוף הזמן והעדר התייצבות מטעמו לשני דיונים.

עסקינן במקרה מצער שאירע למשפחת המבקש. יחד עם זאת, ובהתחשב בתאריכים המצוינים בגרסאות הצדדים, סברתי כי על המבקש היה לפעול להגשת בקשה לדחיית מועד הדיון. מי שכבר ניתן פסק דין בעניינו בהעדר התייצבות, מן הראוי כי יתהלך זהיר על בהונותיו לבל יחדל בהעדר התייצבות נוסף.

רעיית המבקש אושפזה במועדים שלא כללו את מועד הדיון וקיים ממש בטענת המשיב כי באותה המידה בה הקדיש המבקש זמן למהלכיו לאחר מתן פסק הדין, בה בעת כשאירע האירוע המצער, יכול היה להתייצב לדיון במועד שנקבע או לחילופין לעתור לדחייתו. התנהלות שכזו הייתה מונעת את התייצבותו המיותרת של המשיב לדיון וחוסכת בזמנו של בית המשפט.

לא התרשמתי כי המבקש הביע זלזול כדי כך ביומנו של בית המשפט ובזמנו של התובע כדי כך שהדברים יצדיקו התעלמות מטענות הגנתו הלכאוריות.

עוד קבעתי בהחלטתי מיום 7.6.10 כי נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת והדברים יפים גם בשלב זה. יחד עם זאת, עוצמתם של הדברים לא תעמוד עוד למבקש ככל שיחדל בהעדר התייצבות נוסף מטעמו.

לאור המקובץ, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים וביקשתי לערוך את האיזון הראוי בין האינטרסים הנוגדים, אני מורה כי פסק הדין יבוטל בכפוף להפקדת סכום של 2,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 7 ימים. סכום זה לא יועבר לידי התובע והוא ישמש כבטוחה אך למקרה בו יזכה התובע בדין. כמו כן, יפקיד המבקש בקופת בית המשפט את הוצאות המשיב בסכום של 150 ₪ בתוך 7 ימים. יופקד הסכום במועד – הוא יועבר לידי התובע ללא תלות בתוצאות ההליך וייקבע מועד דיון על פי היומן ללא צורך במתן החלטה נוספת.

לא יופקד הסכום במועד יוותר פסק הדין בעינו.

ככל שלא הועבר לידי התובע סכום ההוצאות שהופקד כפי החלטה מיום 7.6.10 הרי שיש להעביר גם סכום זה לידיו.

סוגיית ההוצאות כולה תתברר בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

המזכירות תעדכן את הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"א, 18 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.