שדה ואח' נ' שיברסקי

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי כספי בסכום כול של 5,500 ₪ .

2.לטענת התובעים הם הזמינו מהנתבע שרותי הובלה מטעם הנתבע שמנהל פירמה בשם מגנוליה הובלות (להלן:"מגנוליה") מגנוליה מפרסמת עצמה באתר אינטרנט והתובעים התקשרו למספר הטלפון המופיע באתר. הם דיברו עם אדם בשם אדי.הם ביקשו ממנו הצעת מחיר על הובלה ביחס לבית חדש. אדי הגיע לדירתם , צפה בבית ובתחולה והציע הצעה של 2,000 ₪ עבור הובלה. נערך טופס הזמנה על נייר פרימה של מגנוליה ונקבע שההובלה תבוצע ביום 17.8.08, הוסכם לדחות את ההובלה עד 21.8.08 בבוקר., הגיעו מובילים והחל בעבודה- אולם אחר דקות סבורות פנה אחד העובדים אל התובעים ומסר כי לא ניתן לבצע את ההובלה כמתוכנן משום שלמגנוליה עבודה נוספת באותו מועד בהיקף גבוה מאשר סברו.הצוות עזב את המקום.

3.לאור המצב שנוצר, התובעים עקב התחייבותם לפנות את ביתם באותו מועד, נאלצו להסדיר הובלה אצל גורם אחר . המוביל כמובן, ניצלו את מצוקתם של התובעים וגבו מהם 4,500 ₪.

מכאן תביעתם:

התובעים עותרים לסכומים הבאים:

א.2,500 ₪ ההפרש בין הצעת המחיר של מגנוליה לבין הסכום ששולם למובילים אחרים.

ב.2,000 ₪ עבור אובדן ימי עבודה: עקב התנהלות הנתבע, ההובלה נמשכה יום נוסף, כמו כן התובעים נאלצו לדחות ביקורים של טכנאים ובעלי מקצוע שהיו אמורים להגיע לבית החדש ביום 21.8.08 למועדים אחרים, דבר שדרש מהם להיות נוכח בביתם.

ג.1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

4.עמדת הנתבע פשוטה: נכון הדבר שהוא בעל מגנוליה – אך לא הוא התקשר עם התובעים בקשר להובלה נשוא התביעה. הוא מודה אף שהטופס שבו נערך הזמנה הינו טופס שמשמש את הנתבע לצורך מתן הצעות והזמנות עבודה. אך הנתבע נוהג להחתים את הלקוח על טופס ולחתום בעצמו. במקרה של התובעים הטופס לא נחתם כלל. כמו כן הנתבע לא חלק על כך שהתובעים התקשרו למספר טלפון של מגנוליה.

בעדותו הוסיף הנתבע שבמועד העסקה הוא היה בחוץ לארץ. כמו כן הנתבע אשר שלנהג שלו בשם ולדימיר גישה למשאית וגם לטלפון הנייד שלו. אולם הנתבע טען נמרצות שלא אפשר לאף אחד לבצע עבודה במקומו.

הנתבע אף טען שפנה לולדימיר ושאל אותו בקשר לטענות התובעים "הוא אמר לא קבלתי לא כלום" (עמ' 1 שורה 17-18).

ברוב הגינותו הנתבע בתשובה לשאלת בית המשפט אמר:

"אני לא בטוח אם הנהג שלי לא מבצע עבודות שאני בחו"ל יכול להיות שהוא ביצע את הענין הזה... לפני חצי שנה תפסתי את הפועלים שלי שהם עשו עבודה ולא ידעתי על זה..." (שם שורות 20-21,22).

5.החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.נכון הדבר שלא היה קשר ישיר בין התובעים לבין הנתבעת, שהיה כנראה בחוץ לארץ בעת הארוע.

2.הנתבע הינו בעל מגנוליה וכאשר שהה בחוץ לארץ אפשר למעשה לאחרים ,לבצע עבודה בשם מגנוליה- ללא פקוחו וללא השגחתו. ברור גם שזה לא המקרה הראשון שדברים אלה קורים.

3.כאשר התובע מאפשר לאחרים גישה למשאית שלו ולפלאפון האישי שלו ולטופסי ההזמנה של מגנוליה, הוא לא יכול להלין אלא על עצמו שפעלו מאחורי גבו.

4.בנסיבות אלה, הנתבע לא יכול להתחמק מאחריות למעשים ומחדלים של עובדיו כלפי גורם חיצוני כגון התובעים.

5.באשר לנזקים- התביעה מתקבלת מלבד העתירה להפסדי ימי עבודה, הנסיון מלמד כי העברה מבית לבית תמיד גורמת לתקלות ובזבוז זמן .