שדה ואח' נ' קופרמן ואח'

פסק דין

תביעה כספית ע"ס של 29,860 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס של 14,500 ₪, שיסודן ביחסי שכירות.

התובע הוא המשכיר והנתבעים הם השוכרים.

בין הצדדים הסכם שכירות מיום 1/3/10 לתקופה שמיום 1/3/10 ועד ליום 29/2/11.

למעשה, התגוררו הנתבעים בדירה במשך כ- 10 שנים, כאשר הסכמי השכירות הקודמים נערכו עם הסבתא. כשהלכה לעולמה, נערך הסכם השכירות האחרון הנ"ל עם הנתבעים.

בהסכמה, הסתיימה השכירות כבר בנובמבר 2010.

ביום 27/11/10 ערכו הצדדים הסכם פינוי. מעדות התובע עולה כי הסכם הפינוי נחתם בעת שהיו הצדדים בדירה נשוא השכירות. לדברי התובע, היה באזור הסלון והמרפסת בלבד ולא סייר בחדרים. הנתבעים מסרו לו באותו מעמד, כי פינו את הדירה כבר ביום 19/11/10 ולפי מועד זה נערך ההסכם.

על פי הסכם הפינוי התחייבו הנתבעים לשלם את דמי השכירות היחסיים עבור חודש נובמבר עד 19/11/10, את תשלומי ועד הבית לשנה האחרונה בסך של 2,400 ₪ ואת חשבון החשמל האחרון.

לפי כתב התביעה, הנתבעים לא עשו כפי התחייבותם ולא שילמו את החובות, בסך כולל של 9,660.5 ₪ (חובות שכ"ד, ועד בית וארנונה ששילם התובע לפי קבלות מצורפות). כן לא שילמו חשבון גז וחשמל ששילם התובע וסומנו בדיון ת/2-ת/3.

לא רק זאת, התברר כי הותירו אחריהם נזקים ולא פינו את כל חפציהם מהדירה ובגין כך נאלץ התובע לשאת בתשלומים, כמפורט להלן:- סך של 1,500 ₪ לפינוי החפצים מהדירה;- 6,500 ₪ לתיקון הנזקים לדירה;- 8,000 ₪ בגין תיקן תריסים מסילות וידיות;- 300 ₪ בגין נקיון ושטיפה של הדירה.

עוד תובע התובע פיצוי בסך של 2,000 ₪ בגין אובדן דמי השכירות בתקופת העבודות והתיקונים, 900 ₪ פיצוי בגין אובדן ימי עבודה בטיפול במפגעי השוכרים ו- 1,000 ₪ הוצאות משפט.

מכאן התביעה בסך כולל של 29,860 ₪.

יש לציין כי התובע מסר לנתבע במהלך הדיון את שטרי החוב והשיקים הפתוחים שהיו אצלו מתוך הסכמה, שניתן לה תוקף של החלטה, כי פסק הדין ימצה את המחלוקות בין הצדדים בכל הקשור ליחסי השכירות וסיומם.

הנתבעים, באמצעות הנתבע 2, אבי המשפחה, מסכימים שחלה עליהם חובה לשלם את החובות בסך של 10,020 ₪. יש לציין כי נפלה טעות בתחשיב הנתבעים בכתב ההגנה שכן סכום כל החובות המפורטים בהסכם הפינוי הוא 9,660.5 ₪ ולא 10,020 ₪ (נובע מטעות בהעתקת גובה החוב לחברת החשמל, שהינו בסך של 5,260.5 ₪ ולא 5,620 ₪, כפי שנרשם בטעות).

בדיון הסכים הנתבע 2 שחלה עליהם חובה לשלם גם את החובות במפורטים בקבלות ת/2 (חשבון חשמל) ות/3 (חשבון גז).

הנתבעים מכחישים את הטענה לחובות ולנזקים. מדובר במושכר שהתגוררו בו במשך 10 שנים ונבנה בשנות ה- 70. יש בלאי טבעי וליקויים שאינם באחריות הנתבעים.

עוד הם טוענים כי במשך תקופת השכירות ביצעו בהסכמת התובע, עבודות שיפוצים שונות שנדרשו במושכר ומתוך הסכמה שבעל פה, שתיערך התחשבנות בגין ביצוע העבודות.

הנתבע מעריך את שווי העבודות בסך כולל של 11,350 ₪, כדלקמן:

צביעת הדירה 4 פעמים בעלות משוערת של 2,000 ₪ בכל פעם ובסך כולל של 8,000 ₪;

החלפת כיור וארון אמבטיה בעלות של 2,000 ₪;