שדאפנה ואח' נ' בנק ערבי ישראלי נצרת 34002

החלטה

רקע וטענות הצדדים

לפני בקשה למתן צו מניעה ועיכוב הליכי גביה יתרת החוב בחשבונות חח"ד 605900/71 ו- 602600/98 המתנהלים אצל המשיב בסניף נצרת (להלן: "החשבונות").

המבקשות הגישו את תביעתם הנ"ל לטענתם בשל התנהלות המשיב עת ביצע פעולות שלא כדין בחשבונות המבקשים לרבות ביטול מסגרת האשראי בחשבונות.

המבקשות טוענות כי נטלו מהמשיב הלוואות כאשר מנגד נתנו בטחונות למתן ההלוואות בין היתר רשם המשיב שיעבוד על זכויות המבקשים במקרקעין הידועים כגוש 16576 חלקה 2 ו- 3, מקרקעין בגוש 16577 חלקה 3 ומקרקעין בגוש 16580 חלקה 1. לטענת המבקשות שווי מקרקעין אלו נאמד בסך של 4.4 מליון ₪.

עוד טוענות המבקשות כי הפקידו כבטחון פיקדון נזיל בסך של 2,000,000 ₪ ובעלי המניות והמקרקעין חתמו על ערבויות אישיות.

המבקשות טוענות כי עם חלוף חמש שנים ממועד מתן ההלוואה ולאחר שהמבקשות סילקו יותר מ- 70% מסכום ההלוואות פנה מנהל המבקשות בבקשה לצמצם את השעבודים שניתנו לטובת המשיב. אולם המשיב התעלם מפניות אלו. ביום 15.6.2011 קיבלו המבקשות והערבים דרישה מהמשיב לפרוע את יתרת החובות שנותרו בחשבונות ומכאן הוגשה הבקשה שלפני.

המבקשות טוענים כי ביטול מסרת האשראי היה באופן "פתאומי" וללא שתהיה כל הצדקה לכך. לאחר ביטול מסגרת האשראי סירב המשיב לכבד שיקים זאת לטענתם ללא מתן כל הסבר המניח את הדעת וללא מתן דפי חשבון.

לכן הגישו המבקשות תביעה למתן חשבונות, לצווי מניעה ותביעה כספית בסך של 300,000 ₪.

המשיבה בתגובתה טוענת כי המבקשות הפרו את החוזים שנכרתו אל מול המבקשות. ביתר פירוט טוען המשיב כי המבקשת מס' 2 חדלה בחודשים האחרונים לשלם את תשלומי ההלוואה שניתנה לה וצברה יתרת חוב בסך של 62,596 ₪. בעקבות התראה שנלשחה לה כיסתה המבקשת מס' 2 את יתר החוב אולם מיד לאחר מכן חזרה לסורה כי שנכון ליום 24.5.2011 עמדה יתרת החוב על סך של 106,723 ₪. בעקבות הפרה זו רשאי הבנק להעמיד את יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ויתרה זו מסתכמת בסך של 404,762 ₪.

המשיב טוען כי חשבונה השוטף של מבקשת מס' 2 הראה ביום 24.5.2011 יתרת חובה ובגין מתן ערבויות בסך של 43,001 ₪.

באשר למבקשת מס' 1 המשיב סירב לחדש לה את מסגרת האשראי בשל סירובה לספק מידע עדכני אודות מצבה הכלכלי ובשל היקף הפעילות בחשבון. יתרת החובה שהצטברה בחשבון המבקשת מס' 1 עמדה נכון ליום 31.3.2011 על סך של 101,232 ₪.

על פי תנאי החשבון הבנק אינו מחויב לחדש את מסגרת האשראי.

המשיב טוען כי סירוב השיקים בחשבון המבקשת מס' 1 היה בשל חריגה ממסגרת האשראי. עוד טוען המשיב כי שיקים שסורבו לאחר שהמסגרת בוטלה היו כאשר החשבון היה ביתרת חובה מעל 100,000 ₪ כך שגם אם המסגרת לא בוטלה עדין החשבון היה בחריגה ומן הדין היה לסרב את אותם שיקים.

באשר למבקשת מס' 3 זו קיבלה הלוואה כאשר פרעונה נעשה באמצעות פקדון של מבקשת מס' 2. בהלוואה זו אין עד כה פיגור יחד עם זאת מציין המשיב כי יתרת ההלוואה עולה על סכום הפקדון.

המשיב מאשר את קיום שעבודי המקרקעין. המשיב טוען כי עצם הגשת התביעה על ידי המבקשות אין בו משום הצדק למתן צו מניעה או עיכוב הליכי גביה. יש לתת עדיפות לשיקול של מימוש מהיר ויעיל של משכנתה בהתאם לפסיקה המאוזכרת בתשובת המשיב.

ביום 10.7.2011 התקיים דיון במעמד שני הצדדים. הצדדים ויתרו על חקירות מצהירים וסיכמו את טענותיהם בבקשה.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הנני סבור כי דין הבקשה להידחות.

ככלל בנק אינו חייב לתת אשראי לתקופה בלתי מוגבלת. זכותו של הבנק לבדוק, בתום כל תקופה של אשראי שניתן על ידו, את המצב הפיננסי של בעל החשבון ואת האיתנות שלו. כך נהג לכאורה המשיב עת מסגרת האשראי התקרבה לסיומה. המבקשת מס' 1 הגישה בחודש דצמבר 2010 בקשה לחידוש מסגרת האשראי (נספח ט' לתשובת המשיב). בתגובה סירב המשיב לחדש את מסגרת האשראי וכך נרשם במכתב מיום 23.12.2010 שהופנה למבקשת מס' 1 (נספח י' לתגובת המשיב):