שגיב נ' זנזורי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 2.9.13 ברחוב מוטה גור.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב והאט על מנת לפנות שמאלה לקניון. אופנוע שהגיע מאחורי רכב התובע, עקף את רכבו ומגן האגזוז של הנתבע נתפס בטמבון הקדמי של רכב התובע ועקר אותו.

3. לטענת הנתבע 1, נסע ברחוב דו סטרי עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון. הנתבע הבחין ברכב התובע נוסע באיטיות בצד ימין של הנתיב. הנתבע החל בעקיפת רכב התובע ותוך כדי סיום העקיפה, ביצע התובע פנייה שמאלה לעבר החניון בחוסר זהירות ופגע ברכב הנתבע בדוד הפליטה עם פינתו השמאלית של רכב התובע.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע באיטיות בכביש פקוק בנתיב הימני. לפתע, הנתבע רכוב על גבי אופנוע פגע עם אגזוז האופנוע בפגוש רכבו ותלש אותו מהמקום. התובע טען כי טרם החל לפנות שמאלה וכי הפנייה היתה מטרים ספורים בהמשך.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע לאחר רכבו של התובע ויצא לעקיפה. לפתע, החל התובע לפנות שמאלה ופגע באגזוז המצוי בחלק האחורי של רכבו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, עדויות הצדדים דומות מאוד האחת לרעותה. הנתבע מודה כי יצא לעקיפתו של רכב התובע. בנוסף, התובע עצמו הודה כי ביקש בהמשך לפנות שמאלה לעבר הקניון.

התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע לפיה התובע החל בפנייה קלה שמאלה בדיוק בשעה שהנתבע עקף את רכבו והיא מהימנה עלי.

בנוסף, תמונות הנזקים עולות בקנה אחד עם גרסה זו. שכן במידה וגרסת התובע היתה נכונה היו נגרמים נזקים לחלקו הקדמי של הנתבע ולא לאגזוז רכבו, דבר המעיד כי עמד לסיים את העקיפה בשעה שרכב התובע החל לפנות מעט שמאלה לצורך כניסה לקניון, וכך ארעה התאונה.

סבורה אני כי אף אם נסתמך על גרסת הנתבע בלבד, יש מקום להטיל אחריות משותפת על הנהגים.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע ביצע עקיפה של רכבו של התובע, היה על הנתבע לשים לב ולבצע העקיפה בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. היה על התובע בטרם ביצע פנייה שמאלה לוודא כי הכביש פנוי מלפניו ומאחוריו, להבחין באופנוע העוקף את רכבו ולהימנע מביצוע הפנייה עד אשר ישלים הנתבע את ביצוע העקיפה ובכך למנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 30% לקרות הנזק.

בנוסף, סבורה אני כי יש מקום להתערב ברכיב אובדן יום עבודה הנתבע ולהפחיתו משלא הוכח.

9. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 2,256 ₪ (המהווים 70% מהנזק הישיר) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 25.11.13, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 600 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: