שגיא עמירה נ' שלומי ברוך ואח'

החלטה

1) המבקש, התובע, הגיש בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 14.11.2010 עת לא התייצב לדיון הוכחות שנקבע זמן רב מראש, ונמסרו לצדדים זימונים כדין.

2) הלכה פסוקה היא כי בבקשה לביטול פסק דין שניתן בשל אי התייצבותו של מבקש יש לבחון את סיבת אי ההתייצבות ואת סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. (ראו בספרו של אורי גורן , סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית בעמודים 281-283) .

3) סיבת אי ההתייצבות אשר מעלה בא כוח המבקש נעוצה בטעות שעשה ולא מפאת אי קבלת הזימון או טעות צד ג'.

סיבת המחדל שפורטה בבקשה , מצערת ככל שתהיה, אינה יכולה להיחשב סיבה ראויה או מוצדקת.

למרות זאת, השאלה החשובה היא סיכויי ההצלחה באם יבוטל פסק הדין.

4) בעניין סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין, לא פירט בא כוח המבקש די הצורך את סיכויי הצלחתו, וניכר כי קיים קושי רב בהוכחת התביעה.

התביעה נסמכת על אמירות בעל פה כנגד חוזה בכתב, ואף אם יצלח ביד התובע לעבור משוכה זו, הרי שאין במסמכי התביעה, כולל התצהירים, כל פירוט לגבי מהות הנזק שנגרם לתובע, לא כל שכן לעניין גובה הנזק.

5) לפיכך, הן לאור סיבת המחדל , שאיננה יכולה להתקבל כסיבה מוצדקת, והן לאור עיון במסמכי התיק, מהם עולה שסיכויי ההצלחה של התביעה אינם גבוהים , אני קובעת כי אין מקום לביטול פסק הדין.

6) אשר על כן, הבקשה נדחית בזה.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"א, 23 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: