שגיא נ' פז חברת נפט בעמ

פסק דין

א. מבוא

בפניי תביעה כספית בסך 281,114 ₪, אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעת בהליך של סדר דין מקוצר. בבסיסה של תביעת התובע עומדים שני הסכמים; הסכם לחכירת משנה והקמת תחנת תדלוק אשר נחתם ביום 4.9.08 , בין הנתבעת (כחוכרת משנה) לבין שותפות תחנת תדלוק אלישמע (כמחכיר – להלן: "השותפות"), בה שותפים חברת שערי גן וכן מושב אלישמע. (להלן: "הסכם החכירה", צורף כנספח ת/16 לתצהירו של התובע), וכן הסכם מיום 14.9.08, למכירת מניות התובע בחברת שערי גן , לנתבעת (להלן: "הסכם המניות", צורף כנספח ת/17 לתצהירו של התובע).

תביעתו של התובע כוללת שני רכיבים: האחד, שכר טרחת עו"ד בסך של 200,000 ₪, בצירוף מע"מ אותו התחייבה הנתבעת לשלם כפי טענתו עפ"י הסכם המניות. השני, הפרשי שער אשר לטענתו מגיעים לו בגין הסך של 350,000$, המהווים את התמורה אשר שולמה לידו על ידי הנתבעת עפ"י הסכם המניות.

בקשת רשות להתגונן מטעם הנתבעת נתמכה בתצהירו של מר ערן יואבי המשמש בתפקיד מנהל יזום בחטיבת יזום עסקים ונדל"ן אצל הנתבעת (להלן: "יואבי"). בקשת הרשות להתגונן שהגישה הנתבעת כוללת בחובה טענות קיזוז ברכיבים שונים, כגון חובות לאדריכל וכן פיצוי בגין הנזקים וההפסדים אשר נגרמו לה בגין מצגי השווא הנטענים שהוצגו בפניה על ידי התובע בעניין גודל התחנה והשימושים האפשריים בה.

בהתאם להסכמת התובע ניתנה לנתבעת הרשות להתגונן באופן שהתצהיר התומך בבר"ל ישמש לכתב הגנה.

במסגרת הליך הבאת הראיות הוגשו בפניי ראיות הצדדים וכן תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים כדלקמן:

מטעם התובע הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של התובע. כן הוגש תצהירה של עו"ד ציפורה בליצר אשר ייצגה את התובע בהתקשרותו בהסכמים עם הנתבעת (להלן: "עו"ד בליצר"). בנוסף הוגשה מטעם התובע חוות דעתה של שמאית המקרקעין הגב' פנינה אבן חן, אשר אף העידה בפניי על חוות הדעת.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו ונשמעה עדותו של העד יואבי. כן שמעתי עדותו של מר אשר שמיר המשמש כסמנכ"ל בכיר בפז בתפקיד מנהל חטיבת יזום עסקים ונדל"ן (להלן: "שמיר"). בנוסף נחקר על חוות דעתו שמאי המקרקעין מר אהרון פרידמן, אשר חוות דעתו הוגשה מטעם הנתבעת בעניין הערכת אובדן רווחים בקשר עם תחנת התדלוק אלישמע.

בהתאם להחלטתי מיום 8.5.2011, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים. התובע הוסיף והגיש סיכומי תשובה. מאחר שבהחלטתי לא ניתנה לתובע הרשות להגשת סיכומי תשובה הוסיפה אף הנתבעת והגישה תגובה מטעמה לסיכומי התשובה.

הנני מוצא מקום כבר בראשית הדברים לציין כי חרף כך שמדובר בתביעה כספית שבמהותה הינה תביעה חוזית מובהקת מצאו לנכון הצדדים שלפניי , לסבך את ההליך ולהפוך את התביעה לתביעה מתחום דיני התכנון והבנייה , תוך כך ששני הצדדים גם יחד הרחיקו לכת בעניין והגיעו למחוזות רחוקים עד כדי כך שדומני כי שכחו מהי הנקודה שבמחלוקת העומדת בבסיס התביעה שבפניי ואף זנחו את הטענות המהותיות בהן היה מקום להתמקד, ואין לי אלא להצטער על כך.

הנני מוצא מקום להוסיף ולהדגיש כי לצורכי הכרעתי במחלוקת שבפניי במסגרת פסק דין זה, התייחסתי אלא אך למסכת העובדתית וכן לראיות שנדרשו לי לצורך הדיון וההכרעה במחלוקת החוזית, ולפיכך לא מצאתי לנכון להידרש לכלל הראיות והטענות התכנוניות החורגות מגדרה של המחלוקת נשוא התיק שבפניי.

ב. הרקע וגדר המחלוקת

כפי שכבר צוין לעיל הסכם החכירה בין הצדדים נחתם ביום 4.9.2008. כאמור, במקביל לכך נכרת בין הצדדים הסכם המניות למכירת מניות התובע בחברת שערי גן, לנתבעת.

הצדדים שבפניי העידו על מורכבותה של עסקת הקמת תחנת התדלוק ועל הצורך ברכישת מניות התובע אצל שערי גן ע"י הנתבעת, אלא שלא מצאתי שהמחלוקת שבפניי דורשת פירוט של הליך זה, ולפיכך לא אכבד ואכנס לפרטיו.

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי ביום 16.2.2011, הצהיר ב"כ התובע לפרוטוקול כי כפי טענת התובע, יש לראות את הסכם החכירה הנושא את התאריך 4.9.08 , וכן את הסכם העברת המניות מיום 14.9.08, כעסקה אחת מול הנתבעת כאשר עילת התביעה מבוססת לטענתו על שני ההסכמים. לפי דבריו התובע טוען "להיסח הדעת" מצידו בחתימת הסכם המניות.

גדר המחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע לסוגיית שכר טרחת העו"ד, שהינו שכר טרחתה של עו"ד בליצר, בא לידי ביטוי במסגרת סעיף 12.3 להסכם המניות המנוסח בזו הלשון (יצויין כי סעיף זה כולל בחובו חלק מודפס וחלק שהינו מחוק על גביו נעשו תיקונים בכתב יד):" 12.3 בכפוף לקבלת היתר והעברת המניות (מילים אלה נכתבו במקום המילים "בכפוף להשלמת ביצוע העסקה" אשר נמחקו) פז תשא בשכר טרחת בא כח המוכר בסך של 200,000 ₪ בתוספת מע"מ. ב"כ המוכר תמסור לפז חשבונית מס כדין ואישור על פטור מניכוי מס במקור".

בצד התיקון האמור מופיעה חתימה וכן חותמת של כל אחד מהצדדים.

הצדדים שבפניי חלוקים ביניהם בכל הנוגע להגדרתו של אותו היתר אשר יזכה את ב"כ המוכר (שהינו התובע), בשכר טרחה. כפי גרסת התובע כוונת הצדדים היתה להיתר להקמת תחנת תדלוק אשר התקבל הלכה למעשה ביום 15.9.2009.

כפי טענת התובע תוכנית מתאר מקומית שד / מק 434/7 הנזכרת בסעיף ההגדרות בהסכם המניות (תחת ההגדרה של "מגרש") , אושרה בישיבת הוועדה מיום 17.10.99 ועל פיה ניתן היתר להקמת 50 מ"ר מבנה תחנה עיקרי ושירותים. לתוכנית ניתן תוקף עם פרסומה בילקוט הפרסומים מתאריך 4.6.02 .(העתק התוכנית צורף כנספח ת/1 לתצהיר התובע שם מפנה התובע לטבלת השטחים המופיעה בעמ' 4 בתוכנית, כן צורפו לתצהירו של התובע כ - ת/2 החלטות הוועדה המקומית משנים 2007-2008 בדבר גודל מבנה התחנה).