שגיא נ' גנאדי

פסק דין

בתאריך 1.5.12, ברח' וולפסון שבחיפה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת הנהוג על ידה ובין רכב הנתבע הנהוג על ידו.

הנני מקבלת כאמינים עליי את טיעוניה ודברי עדותה של התובעת לעניין אופן קרות התאונה.

הנני קובעת כי זו נגרמה מחמת נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שפגע עם רכבו בחלק האחורי של רכב התובעת, בעת שזו היתה בעצירה לפני מעבר חציה.

כן הנני מקבלת כי בתאונה נגרמו לרכב התובעת כל הנזקים שפורטו בדו"ח השמאי ובחשבונית תיקון הרכב.

הנני קובעת כי הוכח שהתובעת שילמה את שכ"ט השמאי.

התובעת העידה כי בגין התאונה, מעבר לפגיעה הפיזית שנגרמה לה והפגיעה ברכבה, הפסידה אף זמן רב מחמת שהנתבע לא היה נכון לפצותה בגין נזקיה המיוחדים והיא נאלצה להגיש תביעה.

אולם, עם הגשת התביעה, הסתבר לה כי פרטיו של הנתבע, כפי שנמסרו לה על ידו, לא היו נכונים והיא נאלצה לפנות למשטרה כדי לקבלם וגם לאחר קבלתם על ידי המשטרה, הסתבר כי הנתבע שינה כתובתו ורק במאמצים רבים, תוך פניות שלה לסוכנת הביטוח מטעמה, עלה בידי הסוכנת לקבל את מלוא פרטיו העדכניים של הנתבע ולהגיש את תביעתה לביהמ"ש.

אף דבריה אלה של התובעת, זכו לאמוני המלא.

הנני דוחה את טענותיו הכלליות של הנתבע, כפי שפורטו בכתב הגנתו, כאילו הפגיעה שפגע ברכב התובעת היתה כה קלה עד שלא הותירה את הנזקים הנטענים על ידי התובעת.

בסעיף האחרון שבכתב הגנתו, מציע הנתבע, על דרך "הפשרה" ומבלי להכיר באחריות, לפצות את התובעת בגין נזקיה הכלליים.

בפועל, למרות שהתאונה התרחשה בתחילת חודש מאי וכתב ההגנה הוגש בתאריך 12.2.13 – לא שולם על ידי הנתבע דבר לתובעת.

הנתבע טען בביהמ"ש כי היה על התובעת לפנות לחברת הביטוח שלו ולקבל כך את כספה.

אין אף ממש בטענה זו.

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי התובעת פנתה לחב' הביטוח של הנתבע, אך זו דחתה את תביעתה.

במכתבה מיום 4.9.12, של שירביט חב' לביטוח בע"מ, היא המבטחת של רכב הנתבע, הינה מודיעה לתובעת על דחיית תביעתה וזאת מחמת שני נימוקים: האחד הוא כי הנתבע אינו מקבל אחריות על הנזקים הנתבעים על ידי התובעת; השני הוא כי הנזק שנגרם לתובעת נמוך מגובה ההשתתפות העצמית של הנתבע, כנקבע בפוליסה.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי הוכחו נזקיה המיוחדים של התובעת בסך של 2,485 ₪.

הנני קובעת כי הוכחו אף נזקיה הכלליים של התובעת בגין הפסד זמנה, כמתואר על ידה, שנגרמו, כולם, עקב עמדתו של הנתבע שלא לפצות את התובעת בגין נזקיה המיוחדים בלבד, כפי שדרשה באותה העת, טרם הגשת התביעה והנני מעמידה אותם על הסך של 1,500 ₪.

בסה"כ 3,985 ₪.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 3,985 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.