שגיא נ' בלולו

פסק - דין

1.בפני תביעה לתשלום פיצוי בסך של 30,000 ₪ לתובע בגין פרסום לשון הרע, גרימת נזק כספי ונזק נפשי.

2.התובע הינו שוכר דירה בבית-משותף המצוי ברחוב חטיבת גולני 22 בחדרה, זאת מאז שנת 2005 ברציפות. בעלת הדירה הינה גב' שולמית פריש (להלן: "גב' פריש"). הנתבעת אף היא בעלת דירה באותו בית-משותף וחברה בנציגות הבית-המשותף (להלן: "הנציגות"). בבית-המשותף 36 דירות.

3.התובענה נסבה על שיחת טלפון שהתקיימה בין הנתבעת לבין גב' פריש בחודש ספטמבר 2009, ביוזמת הנתבעת. נטען כי באותה שיחה אמרה הנתבעת לגב' פריש כי היא מייצגת דרישה של 35 מדיירי הבית לסלק את התובע מהדירה וכן ציינה כי התובע זרק מקל על בן השכנה. לטענת התובע מדובר בדברים שקריים אשר הסבו לו נזק כספי ונפשי.

4.הנתבעת טענה בכתב-הגנתה כי התובע מפגין התנהגות מזלזלת, בוטה ומעליבה כלפיה בתפקידה כחברת הנציגות. עוד נטען כי התובע, שהינו בעל מעמד של שוכר ואינו בעל דירה, מתערב בענייני ועד הבית ללא זכות. בכתב-ההגנה מייחסת הנתבעת לתובע התנהגות אשר מכבידה על דיירי הבית-המשותף, עד כדי אלימות פיזית כלפי אחד הדיירים, וכן הגשת תביעה נגד הנתבעת בגין תקופה בה כלל לא הייתה חברה בנציגות.

5.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע, עדת התובע גב' פריש והנתבעת. התובע אישר כי לא היה נוכח במעמד השיחה שהתקיימה בין הנתבעת לבין גב' פריש.

6.גב' פריש העידה כי אין לה כל תלונות כלפי התובע ובני-משפחתו כשוכרי דירתה. עוד ציינה גב' פריש כי על-פי החוזה בינה לבין התובע מוטל על התובע לשאת בתשלום דמי ועד הבית. לגופו של עניין אישרה גב' פריש כי הנתבעת התקשרה אליה והציגה עצמה כמי שמדברת בשם 35 דיירים אשר מבקשים לגרש או לסלק את התובע מהדירה. עוד אישרה גב' פריש כי שמעה מפי הנתבעת כי התובע זרק מקל על בן השכנה.

בחקירתה הנגדית העידה גב' פריש כי במהלך התקופה שבה היא משכירה את הדירה לתובע לא קיבלה תלונות משכנים או מהוועד בהתייחס לתובע, אך אישרה כי חבר נציגות נוסף בשם מיכאל פנה אליה קודם לפניית הנתבעת ואמר לה את אותם הדברים שנשמעו מפי הנתבעת. עוד אמרה גב' פריש כי היא אינה מעורבת בענייני הנציגות והבית-המשותף, הייתה נוכחת באסיפת דיירים רק פעם אחת וכי כדבריה היא רק רוצה שקט.

ברשות בית-המשפט הוסיפה גב' פריש ואמרה כי התובע ביקש להגיע לפשרה ושהנתבעת תרשום מכתב התנצלות.

באמצעות גב' פריש הגיש התובע תצלומים של מרפסת הדירה בה הוא גר. לא מצאתי שיש בהם כדי לקדם בדרך כלשהי את בירור התובענה (ת/1).

7.הנתבעת העידה, במענה לשאלות התובע, כי יחסיה עם כל השכנים היו מעולים וכי הקשר הראשון בינה לבין התובע נוצר על רקע יחסיה הטובים עם השכנים ולאחר שהתבקשה לעשות גישור בין התובע לבין וועד הבית הנוכחי שהוא אותו מיכאל שנזכר גם בעדותה של גב' פריש.

עיקר השאלות שהופנו על-ידי התובע לנתבעת עסקו בנתונים שביקש התובע לקבל מן הנתבעת בקשר לענייני הנציגות, וכן לפגישות שהתקיימו ביניהם בעניינים אלה. התרשמתי שהתובע אינו שבע רצון מכך שבמועד בו קבעה הנתבעת להיפגש עימו כדי לדון בענייני הנציגות בא התובע לדירתה אך התבקש לשוב מאוחר יותר, זאת מאחר שבאותה עת הייתה הנתבעת עסוקה בארוחת הערב עם שלושת ילדיה.

8.לכתב-ההגנה צורף מכתב אשר הופנה אל הנתבעת על-ידי התובע, נושא תאריך 3.9.2009, בו מתבקשת הנתבעת להשיב על שאלות התובע שהופנו אליה בענייני הנציגות. המכתב, אשר הוגש מטעמה של הנתבעת במהלך הדיון (נ/1), מסתיים במילים אלה:

"גב' נכבדה, לפני שאת נוקטת עמדה, מפיצה שמועות בזדון, מהדין וראוי שתבררי עם בעל העניין נכונות הדברים. ציטוט מדבריך "זרק מקל על בן השכנים" וכו'...

העולם נעשה כפר קטן. בני, אב לשלשה, בעל וילה בהרחבה של מושב צור-משה. לו ולי, חברים רבים במושבה קדימה.

ילדה קטנה, לא צריך להתרברב".

9.עוד הוגש על-ידי הנתבעת פסק-דינה של כב' המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה שניתן ביום 16.12.2009 בתיק 244/09, בגדרה של תביעה שהוגשה על-ידי התובע נגד שלושת חברי הנציגות והנתבעת בתוכם (נ/2).

מפסק-דין זה עולות העובדות הבאות:

התובע עתר לסעדים שעניינים חיובה של הנציגות לפעול באופנים הנקובים בכתב-התביעה ולהשיב לו סכומי יתר שהצטברו בקופת הבית-המשותף.

הנציגות הגישה כתב-הגנה בו הלינה על השתלחות התובע בחבריה עד כדי אי רצונם למלא את התפקיד, ואף ציינה כי היא נאלצת בנוסף לתפקידיה השגרתיים להתמודד עם מכתבי התובע ועם התנהגותו הבוטה כלפי חברי הנציגות ומשפחותיהם. מצוין בפסק-הדין כי לכתב ההגנה צורף מסמך המשקף גיבוי של בעלי הדירות רובם ככולם בנציגות המכהנת.