שגיא ואח' נ' ממן

פסק דין

הצדדים לתיק הסכימו למתן פס"ד על דרך הפשרה, לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984, לאחר שהוסברו להם מהות ההליך וטיבו.

עסקינן בתביעה כספית לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו, עפ"י הנטען, לתובעים עקב ביטול הסכם שכירות ע"י הנתבע. הנתבע, המשכיר, טוען כי הוא ביטל את ההסכם כדין לאחר שגילה כי התובע מס' 1 (להלן "התובע") זייף את חתימת אשתו, התובעת מס' 2, על השיקים שניתנו לתשלום דמי השכירות ולאחר שגילה שהתובע הסתיר ממנו מידע חיוני הנוגע להיותו בהליכי פש"ר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, לאחר ששמעתי את התובע ואת הנתבע והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתיהן, מצאתי לדחות את התביעה.

לטעמי, העובדה, שאין עליה חולק, כי התובע היה בזמנים הרלוונטיים להסכם השכירות פושט רגל הינה עובדה שחשוב היה להביאה לידיעתו של הנתבע, בייחוד כאשר מדובר בהסכם שכירות לתקופה של 3 שנים, שכן מדובר בעובדה שיכולה להשליך על יכולת תשלום דמי השכירות החודשיים, ואולי גם על פרעונם של השיקים שניתנו מחשבון הבנק של התובעת, ועקב כך על נכונותו של הנתבע להשכיר את הדירה לנתבע לפרק זמן של 3 שנים ובכלל.

מעדותו של הנתבע שוכנעתי כי ההזדמנות שניתנה לתובע, לאחר שידע הראשון על הליך הפש"ר, להבטיח תשלום דמי השכירות החודשיים, היתה הזדמנות אמיתית וכנה ולא שוכנעתי כי האמצעים/הדרכים שהוצעו לנתבע היו מספקים כדי להבטיח את התשלום העתידי ומכאן קובעת אני כי ביטול ההסכם ע"י הנתבע היה ביטול כדין, זאת בין אם מדובר בטעות, לפי סע' 14 לחוק החוזים ובין אם מדובר בהטעיה, לפי סע' 15.

מכל מקום יודגש כי לתובעים – כך עלה מעדות התובע – לא נגרמו נזקים כספיים עקב הביטול ותביעתם הינה לתשלום פיצוי ללא ממוני, אשר לא שוכנעתי – נוכח קביעתו בדבר חוקיות הביטול - כי יש מקום לחייב את הנתבע בתשלומו.

לאור האמור, אני מורה על דחיית התביעה.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אייר תשע"ד, 04 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: