שגב נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 24/02/12, למשך 30 ימים.

עפ"י כתב האישום, נהג המבקש ברכב במהירות של 158 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת הנה 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה, שכן על פי כתבה ששודרה בטלוויזיה, רכב המבקש לא היה בודד בנתיבו, השוטר שנכנס עם הציוד לימת"א גליל לא ביצע כיול בסוף המשמרת והשוטר לא המתין 3 שניות לנעילת מהירות הרכב. ב"כ המבקש הוסיף כי עברו התעבורתי של המבקש אינו מעיד על מסוכנות וכי המבקש פסול מנהלית מזה 21 ימים ויש להסתפק בתקופה זו.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, הפנתה לתיק החקירה וציינה כי קיימות ראיות לכאורה. ב"כ המשיבה ציינה כי צפתה בכתבה אולם לא ברור מתי צולמה, על ידי מי והאם הכתבה מתייחסת למבקש ולרכבו ואף לא ברור באיזה שוטר מדובר בצילום. לטענתה, המהירות הגבוהה ועברו התעבורתי של המבקש מעידים על המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו.

לאחר עיון בתיק החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש.

במסגרת תגובתו בדו"ח, לא הכחיש המבקש את העבירה שיוחסה לו, אלא אמר: "מיהרתי להגיע הבית, אני מתחרט".

גם בשימוע טען: "זה לא הרכב שלי ואני לא רגיל אליו, אולי לא שמתי לב שהגעתי למהירות הזאת. אני צריך את הרישיון ללימודים".

דברי המבקש מהווים "ראשית הודיה" בעבירה המיוחסת לו.

עפ"י "דו"ח הזמנה לדין וכתב אישום" נמדדה מהירות נסיעת המבקש, באמצעות מכשיר דבורה ונמצא כי נהג במהירות של 158 קמ"ש (לאחר הפחתה) בדרך בינעירונית בה המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש.

מ"זיכרון דברים להפעלת מכשיר מדגם BEE III IL" עולה כי מדובר במכשיר המותקן ברכב משטרתי סמוי, אשר בוצעו לו בדיקות תקינות בתחילת המשמרת ובסופה.

מזיכרון הדברים עולה כי המדידה בוצעה באמצעות אנטנה קדמית במצב רדאר נייד בכיוון תנועת הניידת וכי לפני ביצוע נעילת המהירות היתה המתנה של 3 שניות.

עוד עולה מן הדו"ח כי בשדה הראיה היה רכב המטרה בודד בכוון נסיעתו, כי נשמר קשר עין רצוף בין הניידת לבין רכב המבקש, כי לא ירד גשם או שלג בעת המדידה והיתה תאורת דרך. תוואי השטח במקום המדידה מישורי ולא קיימת מסילת ברזל סמוך לכביש.

תוצאות המדידה הוצגו בפני המבקש.

בניגוד לרשום בזיכרון הדברים הנ"ל, טען ב"כ המבקש כי היו כלי רכב נוספים בכביש בעת המדידה, כי השוטר לא המתין 3 שניות וכי לא בוצע כיול בסוף המשמרת.

ב"כ המבקש ביקש להביא בפניי במהלך יום 15/3/12 דיסק ובו הוכחה לנטען, אך כזה לא הוגש.

כך או כך, בשלב דיוני זה, אין בית המשפט נדרש להכריע בין גרסת המבקש לגרסת השוטר ולקבוע ממצאי מהימנות והכרעה בסוגיות האמורות תתקבל במסגרת התיק העיקרי. בשלב הנוכחי, על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה בלבד והרשום בדו"חות שבתיק החקירה, מספק דרישה ראייתית זו.

בנסיבות האמורות, הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

נהיגה במהירות גבוהה מהווה סכנה לביטחון ציבור המשתמשים בדרך ולא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות.

במקרה דנן מדובר במהירות של 68 קמ"ש מעל המותר בדרך בינעירונית, מהירות המעידה על מסוכנותו של המבקש.