שגב נ' זילברמן

פסק דין

זו תביעה לפיצוי עקב כך שביום 28.7.10 עת הגיע התובע לביקור אצל עו"ד עמי בן ששון ברחוב הסנונית אבן יהודה, הוא הותקף ע"י שני כלבים בבעלותה של הנתבעת.

על פי דבריו, כאשר התובע דפק בדלת של עו"ד בן ששון נפתחה דלת ביתה של הנתבעת והשתחררו מביתה, שהוא צמוד לביתו של עו"ד בן ששון, שני כלבים אשר רצו לכוונו של התובע ותקפו אותו. לטענתו, הוא ספג נשיכה בעכוז שמאל עם קילוף עור.

בעלה של הנתבעת מייד ניגש אל התובע, שחרר את הכלבים ממנו ואף הזמינו אותו הביתה ונתן לו לשתות ודאג באופן כללי לשלומו.

התובע התייצב למחרת בקופת חולים וקיבל זריקת טטנוס ואף דווח למשרד הבריאות שם אושר שהוא נפצע.

כלבי התובעת נשלחו להסגרה במשך 10 ימים כמתחייב על פי דין אך הכלבים היו מחוסנים כראוי.

ביום 3/8/10 ביקר התובע אצל רופא המשפחה אשר אישר לו 8 ימי מנוחה עקב נשיכת כלב.

על סמך אירועים אלו התובע עותר לסכומים הבאים:

הפסד השתכרות – 3000 ₪.

כאב וסבל – 5000 ₪.

התובע הוסיף שהוא נהג מונית עצמאי, דובר בפגיעה כואבת שהפריעה לו לנהוג ברכב וגרם לו כאב וסבל משמעותי. הוא הציג בפני ביהמ"ש אישור מרואה חשבון בקשר לפדיון היומי שלו ובמהלך הדיון אישר שיום עבודה מביא לו נטו 450 ₪ לאחר הוצאותיו.

על פי האמור בכתב ההגנה, הנתבעת מכחישה שהכלבים נגעו בתובע כלל וכלל אלא שהתובע דפק בדלת הנתבעת וכך הכלבים התעוררו, משנפתחה הדלת על מנת לברר מה קורה אכן הכלבים השתחררו, התובע רץ ונפל, אם כי הכלבים לא נגעו בו.

ברוב הגינותו, במהלך הדיון בעלה של הנתבעת חזר מהטיעון האמור וקיבל שיתכן שהרעש שהכלבים שמעו אכן היה דלת של השכן. הוא לא התכחש לכך שהכלבים השתחררו ופרצו החוצה, הוא טען אבל שהתובע טען שיש לו כאבי ראש וזו הסיבה שהוא נפל. כמו כן הוסיף בעלה של הנתבעת שבזמן ששהה התובע אצלו בבית לא התלונן כלל על פגיעה בעכוז.

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים לכך:

1.בכל הנוגע לאירוע שוכנעתי כי הכלבים אכן נגעו בתובע כאשר השתחררו מביתה של הנתבעת.

לכן על פי סע' 41 א' לפקודת הנזיקין, אין כל חשיבות אם היתה רשלנות או אם לאו מצידו של בעל הכלב, די בכך שהכלב גרם נזק גוף לתובע על מנת לחייב את הנתבעת בפיצויים.

2.בכל הנוגע לגובה הנזק, אני סבור שעתירת התובע היא מנופחת. מלבד הזריקה שהתובע קיבל למחרת האירוע, אין ראיה שהיה נחוץ לטיפול רפואי כתוצאה מהפגיעה גם כאשר ביקר אצל הרופא ב- 4/8, לא היה צורך בטיפול. כמו כן לא שוכנעתי שהפגיעה בתובע הצדיק אי התייצבותו לעבודה במשך 8 ימים. התובע עצמאי ויכול היה לעבוד מס' שעות שהתאים לו.

אשר על כן אני סבור שיש לפצות את התובע בגין כאב וסבל בלבד בסך של 1500 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין ואם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ב אדר ב תשע"א, 28 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.