שגב נ' בנק לאומי למשכנתאות בעמ

פסק דין

בפניי תביעה כספית בסך 100,000 ₪, אשר הוגשה על ידי הגב' אורית שגב (להלן: "התובעת"), כנגד הבנק למשכנתאות (להלן: "הבנק" / "הנתבע") בגין רשלנות הנתבע באי מימוש ביטוח חיים למשכנתאות שנרשמו לטובתו, בגין הלוואות שנטלה התובעת ובעלה המנוח (להלן: "המנוח"), בשנת 1993.

תמצית טענות התובעת

התובעת ובעלה המנוח נטלו מהבנק במועדים שונים, את 3 הלוואות הבאות, הובטחו במשכנתא, עמ"נ לרכוש את דירתם, ברח' הרימון 335, במור הדסה:

1. הלוואה ראשונה מספר 10/2003627/-1/73, במסגרתה בוטחו הלווים בביטוח חיים מלא ועקב פטירת המנוח נפרעה. התשלומים העודפים, אשר שולמו עבור פירעון הלוואה זו לאחר פטירת המנוח, הועברו על ידי הנתבע, ללא הסכמת התובעת, לתשלום הלוואה אחרת שנטלו היא והמנוח.

2. הלוואה שנייה מספר 10/2010713/01/83 שלה היה כיסוי ביטוחי חלקי בשיעור 24.46%, אשר גם תשלומים עודפים ששולמו לפירעון הלוואה זו, הועברו על חשבון תשלומי הלוואות אחרות.

3. הלוואה שלישית שמספרה 10/2021311/01/86 שבמסגרתה לא נעשה ביטוח חיים.

לטענת התובעת, בכל ההלוואות נחתמו אותם מסמכים ונעשתה אותה פרוצדורה והלווים מעולם לא בקשו לבטח, או שלא לבטח עצמם בביטוח חיים במסגרת ההלוואות ולא עסקו כלל בענייני הביטוח. אך הלווים סברו, כי נעשה ביטוח חיים לכל המשכנתאות, שכן כך הוסבר להם על ידי נציג הבנק.

יתרה מכך, לאור סעיף 23(ב)(1) להסכם לפיו על הלווים לבטח עצמם בביטוח חיים, לא ברור מה השוני בין ההלוואה שבוטחה במלואה, לזו שבוטחה בחלקה ולזו שלא בוטחה כלל.

לגרסתה, מעולם לא ידעה כי ההלוואה השנייה מבוטחת בביטוח חיים חלקי והלוואה השלישית לא מבוטחת כלל. זאת, כיוון שבכל שלושת ההלוואות נעשתה אותה פרוצדורה, מעולם הלווים לא קיבלו כל דרישה לעריכת ביטוח חיים ולכן סברו, כי לכל ההלוואות קיים על שם שני הלווים ביטוח חיים.

תשלום ביטוח החיים בהלוואות בהן היה ביטוח כזה, שולם באמצעות תשלומי הקבע לבנק ולא במישרין לחברת הביטוח.

לטענת התובעת, לאחר פטירת המנוח הסתבר לה, כי לא כל ההלוואות כוסו בביטוח חיים.

במכתב מיום 1.3.07 טען הנתבע בפני התובעת, כי ביום 8.2.07 שילם, מתוך תגמולי הביטוח שקיבל בשם הלווים, בסך 391,712 ₪ באמצעותם סילק את ההלוואות כמפורט במכתב הנתבע. פירוט הסכומים אינו על דעת התובעת, אשר לא קיבלה לידיה את פרוט החשבון.

התובעת טוענת לרשלנות הבנק, בכך שלא דאג לביטוח חיים למשכנתאות שנרשמו בגין ההלוואות ו/או חלקן, מבלי שיידע את הלווים והציג בפניהם מצג שווא לפיו כביכול כל ההלוואות מבוטחות בביטוח חיים. בנוסף, הפר הנתבע את הסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים.

התובעת עותרת לחייב את הנתבע, ליתן לה פרוט מלא לגבי ההתחשבנויות המפורטות בכל ההלוואות, כולל חישובי הריבית, לשלם לה את כל סכומי ההלוואה ששילמה ביתר, כולל אלה שנזקפו ללא הסכמתה, על חשבו הלוואות אחרות, לפרוע את יתרת המשכנתאות ולהנפיק לתובעת שטרי ביטול משכנתא וביטול ההתחייבות לרישום משכנתא.

תמצית טענות הנתבע

הנתבע טוען, כי טענות התובעת מנוגדות למסמכים שנחתמו על ידה ועל ידי בעלה המנוח וכבר בעת נטילת ההלוואה , הובהר ללווים כי ביטוח החיים הקבוצתי בחב' "מגדל" שנערך בקשר להלוואות, הוגבל בכל מקרה לסך המצטבר בשקלים השווה ל- 120,000$. מגבלה זו הובאה לידיעתם בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה והלווים אישרו בחתימתם עובדה זו.

את ההלוואה הראשונה, מסוג "בוליט", נטלו הלווים בחודש נובמבר 1993, לצורך מימון רכישת אוטובוס תיירים לשימוש המנוח. הלווים הצטרפו לביטוח החיים הקבוצתי של מקבלי הלוואות משכנתא בבנק וחתמו לשם כך, על בקשת הצטרפות, הצהרת בריאות ואישור הצטרפות לביטוח.(נספחים א-ב לכתב התביעה).

ההלוואה השנייה הועמדה ללווים בחודש יוני 1995, בסך 150,000 ₪ לצורך גמר בניית הנכס והם חתמו על חוזה הלוואה. הלוואה זו הועמדה להם במספר מנות: 10,000 ₪ ביום 31.7.95, 40,000 ₪ ביום 31.7.95, 50,000 ₪ ביום 31.8.95, 39,000 ₪ ביום 5.10.95 ובסך הכל הועבר אליהם סך 139,000 ₪ מתוך סל של 150,000 ₪ שאושר להם.

הואיל ובמעמד נטילת הלוואה זו היו ללווים הלוואות קודמות, והואיל אחד התנאים בביטוח החיים הקבוצתי הינו מגבלת סכום כולל שהביטוח לא יעלה על 120,000$, נערך ללווים בגין ההלוואה השנייה ביטוח חיים חלקי, רק על סך 34,000 ₪ מתוך כלל ההלוואה השנייה.