שבתאי נ' ביצר

פסק דין

1.בפני שלוש תביעות העוסקות באותו עניין והדיון בהן אוחד.

2.הנתבעים הגישו בקשות לסלק את התביעות על הסף מכח תקנה 101(3) לתקסד"א, סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן:"חוק איסור לשון הרע"), וסעיף 10(ב) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (להלן:"חוק הביקורת הפנימית").

3.עסקינן בתביעות לשון הרע שהוגשו על-ידי התובע (להלן: "התובע" או "המשיב"), אשר שימש כמנהל מחלקת אפסנאות באגודת מגן דוד אדום בישראל (להלן: "מד"א"), ואף היה ראש ועד העובדים במד"א.

עבודתו במד"א הסתיימה בחודש מאי 2010.

4.רונן ביצר, היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה נהג אפסנאות במד"א (סעיף 2 לכתב התביעה בת.א. 33321-01-11).

אלי כהן, היה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מנהל מדור אחסנה וייצור במד"א. (סעיף 2 לכתב התביעה בת.א. 30024-01-11).

רחל שרמן, שימשה בזמנים הרלוונטים לתביעה מזכירה במד"א. (סעיף 2 לכתב התביעה בת.א. 30108-01-11).

מכתבי התביעה עולה, כי הם הוגשו, בגין דברים שנאמרו / נכתבו על ידי הנתבעים בפרוטוקולים, אשר צורפו כ"נספח א'" לתביעות השונות.

לתביעה נגד רונן ביצר צורף כנספח א' מסמך שכותרתו: "תצהיר של מר רונן ביצר".

בסעיף 2 לתצהיר נכתב: "הנני רונן ביצר עושה תצהיר זה לביקורת פנים של מגן דוד אדום בישראל".

לתביעה נגד אלי כהן צורף כנספח א' מסמך שכותרתו: "תצהיר של מר אלי כהן" ובסעיף 2 נכתב: "הנני אלי כהן עושה תצהיר זה לביקורת פנים של מגן דוד אדום בישראל".

לתביעה נגד רחל שרמן צורף כנספח א' מסמך שכותרתו: "טופס עדות" ו"תצהיר של גב' רחל שרמן" שבסעיף 2 לתצהיר נכתב: "הנני רחל שרמן עושה תצהיר זה לביקורת פנים של מגן דוד אדום".

5.התובע טוען כי הנתבעים הוציאו את דיבתו רעה: "כאשר "העידו" לפרוטוקול / תצהיר, המטיל דופי בתובע" (מתוך סעיף 31 לכל כתבי התביעה).

6.תמצית טענות המבקשים:

א)מד"א הינו "גוף ציבורי", בהתאם להגדרת מונח זה בסעיף 1 לחוק הביקורת הפנימית, ומשכך הוא מחוייב לקיים ביקורת פנימית על-ידי מבקר פנימי, כנדרש בסעיף 2 לחוק הביקורת הפנימית.

הפרסומים נשוא התובענות, אינם מאפשרים הגשת תביעת לשון הרע כפי שטוען זאת המשיב-התובע, מאחר שהינם חלק מתצהירים / עדויות שנגבו מהנתבעים במסגרת ביקורת פנים שנערכה במד"א.

המסמכים בגינם הוגשו התובענות הם דברים שנאמרו למבקר הפנים והם בגדר ראיה שאינה קבילה ולא ניתן להזקק לה לצורך קביעת ממצאים בהליך משפטי (סעיף 10(ב) לחוק הביקורת הפנימית). לענין זה ראה: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (פורסם בנבו) (2008), ת"א (חיפה) 4831-08 אלחדף נ' פרץ, תק-של 2009(3) 21683 (2009), (להלן: "עניין אלדחף"), בו נדחתה תביעת לשון הרע על הסף מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע).

משכך, תביעותיו של המשיב לא מבוססות מאחר שללא המסמכים – נספח א' לכתבי התביעה, שעליהם מושתתות התובענות, נשמטת התשתית הראייתית של כתבי התביעה.

ב)הפרסומים נשוא התובעות, לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי, מכוח סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע מאחר שמדובר בפרסום שהנתבעים היו חייבים לעשותם על-פי דין (הוראה מפורשת בסעיף 9 לחוק הביקורת הפנימית), או שהיו חייבים לעשותם על-פי הוראה של רשות מוסמכת לכך כדין (מבקר הפנים של מד"א).