שבת נ' כראדי

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ הגב' מאיה אב-גנים וינשטיין אשר דחתה בקשה של המבקשת לבטל הוצאות שנקבעו, בהחלטה קודמת של כב' הרשמת, לחובתה ולטובתו של המשיב.

המבקשת פתחה תיק הוצל"פ נגד החייב מר יוסף שי (להלן:"החייב") בתיק הוצל"פ 03-32629-09-6. במסגרת הליכים בתיק ביקשה המבקשת להטיל עיקול על רכב שלא היה רשום על שם החייב. הרכב היה רשום על שם המשיב בבקשה זו. הבקשה נענתה בחיוב ובשלב מאוחר יותר אושרה גם תפיסת הרכב. המשיב הגיש בקשה בה טען כי הרכב שלו וכי הוא אינו מכיר כלל את החייב. מאוחר יותר הגיש המשיב בקשה נוספת ובה טען כי החייב עובד שלו, כנהג על הרכב, אך הרכב אינו שייך לחייב אלא למשיב. בעקבות בקשה זו הפנתה כב' הרשמת את המבקשת להגיש תביעה בבית משפט להצהרה שהרכב, שאינו רשום על שם החייב אלא על שם המשיב, שייך לחייב וניתן לעקלו. המבקשת הגישה בקשה לביטול החלטה זו ובעקבות כך החליטה כב' הרשמת לבטל את ההחלטה המפנה אותה לביהמ"ש ותחת זאת קבעה מועד לדיון בלשכת ההוצל"פ כאשר עד הדיון ישאר צו העיקול בתוקף.

יום לפני הדיון הודיעה המבקשת שהיא מסכימה להסרת העיקול והיא לא תתייצב לדיון. המבקשת הודיעה כי הודעה על כך נמסרה לב"כ המשיב. ב"כ המשיב התייצב לדיון שנקבע ליום 16.11.10 ובהעדר התייצבות של המבקשת ביקש לבטל את העיקול ולחייב בהוצאות תוך שהוא מציין שהמבקשת שלחה למשרדו יום קודם לכן הודעה שהיא מסכימה לביטול העיקול ולא תתייצב לדיון. כב' הרשמת חייבה את המבקשת בהוצאות בסך 2,000 ₪.

המבקשת הגישה בקשה לביטול ההוצאות בה הסבירה כי היא הסכימה לביטול העיקול מכיון שהחייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ולא היה עוד טעם בהמשך העיקול, ולא מהטעם שלא היה מקום לעיקול מלכתחילה. כמו"כ נטען בבקשה כי ניתנה הסכמתו של ב"כ המשיב לאי ההתייצבות ולפיכך הצגת הדברים על ידו בדיון בו הוא התייצב לבד בפני כב' הרשמת לא היתה נכונה.

כב' הרשמת דחתה את הבקשה לביטול ההוצאות ועל החלטה זו הוגשה הבר"ע.

המבקשת טוענת שלא היה מקום לדחות את הבקשה בצורה לקונית וללא קבלת תגובת המשיב. כיון שההסכמה לביטול העיקול ניתנה מחמת כך שהחייב הוכרז כמוגבל באמצעים ולא מחמת הטענות שטען המשיב, לא היה מקום לחייב בהוצאות. גם העובדה שהמשיב טען בתחילה שהוא אינו מכיר כלל את החייב ולאחר מכן תיקן את בקשתו והודה שהחייב עובד אצלו כנהג, מצדיקים את אי הטלת ההוצאות. המבקשת חוזרת וטוענת שב"כ המשיב הסכים לבקשה לביטול העיקול ולאי התייצבות לדיון ולכן הופעתו בדיון ובקשת ההוצאות לא נעשו כדין.

המשיב טוען כי מעולם לא נתן הסכמה לביטול העיקול או לאי התייצבות לדיון ביום 16.11.10. עוד טוען המשיב כי למעשה מדובר על ההוצאות שנקבעו ביום 16.11.10 ולפיכך הבר"ע הוגשה באיחור ללא בקשה להארכת מועד. עוד טוען המשיב כי נגרמו לו נזקים כבדים כתוצאה מהעיקול אותם הוא עוד עומד לתבוע מהמבקשת. לדבריו, הוא מכר את הרכב מבלי שידע שהוטל עליו עיקול וכתוצאה מהעיקול הוא היה בהפרה יסודית שגרמה לו נזקים. כמו"כ הוא נאלץ לשכור שירותיו של עו"ד שעלה לו כסף לכן מגיעים לו ההוצאות.

המשיב ביקש לקיים גם דיון בע"פ ובו למעשה הצדדים חזרו על טענותיהם.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה מכמה נימוקים כפי שיפורט להלן:

א. הבקשה למעשה מתייחסת להחלטה שקבעה את ההוצאות. החלטה זו ניתנה ביום 16.11.10. הבר"ע הוגשה ביום 15.12.10, לאחר שחלף המועד להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו. המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד לפיכך יש לדחות את הבקשה.

לא ניתן באמצעות הגשת בקשה לביטול החלטה להאריך באופן מלאכותי את המועד להגשת בר"ע.

ב. הבקשה מופנית כנגד ההוצאות שהטילה כב' הרשמת. כידוע, בית משפט יטה שלא להתערב בהחלטות בענין הוצאות אלא במקרים חריגים. המקרה שבפני אינו מקרה כזה. מדובר במשיב שאינו החייב בתיק ההוצל"פ ואשר נזקק לשכור שירותיו של עו"ד כדי להסיר עיקול שהוטל על רכבו. האם הוא לא זכאי להוצאות שהוציא בגין כך?? האם ההחלטה להטיל הוצאות אינה סבירה במקרה כזה? ברור שאין זה המקרה המצדיק התערבות ערכאת הערעור בהוצאות שנקבעו .

ג. אינני מקבל את הטענה לפיה היתה הסכמה לביטול העיקול ללא הוצאות. אם זו היתה ההסכמה, אזי ברור שההודעה שהיתה מגישה המבקשת לכב' הרשמת היתה מנוסחת כהודעה על הסכמה ובה היה מצויין שניתנה הסכמה לביטול העיקול ללא צו להוצאות. בקשה כזו לא הוגשה לכב' הרשמת ולא בכדי.

ד. גם אם צד מגיש בקשה לביהמ"ש לפיה דיון מסויים מתייתר, הוא אינו רשאי להחליט על דעת עצמו שלא להתייצב לדיון. כל עוד אין החלטה של ביהמ"ש, או רשמת ההוצל"פ, המבטלת את הדיון, חובה להתייצב. צדק ב"כ המשיב בכך שהתייצב לדיון שכן לא התקבלה החלטה המבטלת אותו.

לאור כל האמור אין מקום להעתר לבקשה ואני דוחה אותה ומחייב את המבקשת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. את סכום ההוצאות יש להעביר לב"כ המשיב מתוך הסכום שהפקידה המבקשת כערובה ואת יתרת סכום ההפקדה יש להחזיר למבקשת.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית : כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: