שבירו נ' עיריית חיפה

פסק דין

לפני עתירה להורות למשיבה לבטל את החלטתה מיום 26.10.10 שלא להעניק לעותר רישיון עסק למכולת שמפעיל העותר נוכח בעיות תכנוניות (להלן – "ההחלטה")

רקע בקצרה

1.העותר מנהל חנות מכולת בנכס המצוי ברח' בית-לחם 28 בחיפה (להלן – "החנות"). העותר הינו דייר מוגן בנכס החל משנת 1984. המבנה בו מצויה החנות נבנה בשנת 1949, כנראה ללא היתר. במבנה קיימת בעיה תכנונית, הנובעת מהיות המבנה בנוי על שפת הכביש ללא מרווח מספיק, אשר בעטיה לא ניתן לעותר אישור הועדה לתכנון ובניה על מנת שניתן יהיה להעניק לו רישיון עסק.

אין מחלוקת כי פרט לאישור הועדה לתכנון ובניה, בידי העותר כל האישורים הנדרשים על ידי המשיבה לצורך קבלת רישיון עסק.

2.החל משנת 1967, העניקה המשיבה לשוכרים קודמים בחנות היתרים זמניים לרישיון עסק. ואולם, בקשותיו של העותר לקבלת היתר זמני לרישיון עסק נדחו בזו אחר זו, כולן מחמת העדר אישור מהוועדה לתכנון ובניה.

3.במרוצת השנים, הגישה המשיבה מספר כתבי אישום נגד העותר בגין הפעלת העסק ללא רישיון. בכל כתבי האישום הסתפקה המשיבה בדרישה לקנס בלבד (על פי גזרי הדין שניתנו מתקבל הרושם כי המשיבה הסתפקה אף בקנסות סמליים בלבד). בכתב האישום האחרון שהוגש בשנת 2007, ביקשה המשיבה, לראשונה, כי יינתן צו סגירה לעסק.

עוד ראוי לציין כי במהלך עשרות השנים בהם קיימת הבעיה התכנונית במבנה ובעטיה נדחתה כאמור בקשתו של העותר לרישוי עסקים, לא פעלה העירייה נגדו או נגד מי מהשוכרים הקודמים או כנגד בעל הנכס בהליכים לפי חוק התכנון והבניה.

4.נוכח עמדתה זו של המשיבה והחלטתה מיום 26.10.10 שלא ליתן לעותר רישיון עסק, הוגשה העתירה דנן.

טענות הצדדים

5.לטענת העותר, על המשיבה לנהוג במקרה זה בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 8.1151 (להלן – "הנחיית היועץ המשפטי") העוסקת בתנאים ובנסיבות בהם ניתן ליתן רישיון לעסק למי שאינו עומד בדיני התכנון והבניה. לטענת העותר, עניינו בה בגדרן של הנחיות אלה ואף בגדרן של הנחיות שהוציא ב"כ המשיבה בנוהל פנימי מתאריך 06.2008  להענקת רישיון עסק (נספח 12 לעתירה).

6.המשיבה עומדת על דחיית העתירה. לטענתה, טענות העותר נגועות בחוסר ניקיון כפיים מובהק שעה שהוא מנהל את עסקו מזה שנים ארוכות ללא רישיון עסק, תוך שהוא עושה דין לעצמו.

עוד טוענת המשיבה כי עניינו של העותר אינו בא בגדר הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובגדר הנהלים הפנימיים שנקבעו על ידי המשיבה. ומכל מקום, לטענתה, נקבע כי יש לפרש נהלים והנחיות אלה בצמצום ולהחילן בנסיבות יוצאות דופן בלבד, ולא זהו המקרה שלפנינו.

לטענת המשיבה, במקרה הנדון לא ניתן להכשיר את עבירות הבניה, ולכן חל האמור בהנחיית היועץ המשפטי, כי לא יינתן רישיון עסק ויינקטו פעולות אפקטיביות מכוח חוק רישוי עסקים וחוק התכנון והבניה לשם הסרתן של עבירות הבנייה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בנסיבות המקרה, כאשר לא ניתן להכשיר את הבניה, הרי שההחלטה שלא להעניק לעותר רישיון עסק ניתנה כדין.

דיון

7.הנחיית היועץ המשפטי דנה בתנאים ובנסיבות בהם ניתן להעניק רישיון לעסק על אף שאינו עומד בדיני התכנון והבניה.

ההנחיה באה בעקבות פניית הועדה הבינמשרדית לרישוי עסקים ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבחון אפשרות – בנסיבות מסוימות ובתנאים ובסייגים שייקבעו – להעניק רישיון עסק גם לעסקים המתנהלים במבנה שאינו עומד באופן מלא בדיני התכנון והבניה. בהנחיה שיצאה תחת ידי היועץ המשפטי נטען כי יש טעם לפגם ברתימת חוק רישוי עסקים נגד חריגות בניה אשר ממילא אין כל כוונה לפעול בעניינן (סעיף 3 להנחיות). במסגרת ההנחיה, מציין היועץ המשפטי כי חוק רישוי עסקים אינו שולל, כשלעצמו, אפשרות של מתן רישיון לעסק שיש בו חריגה מדיני התכנון והבניה, אף כי אחת ממטרותיו של החוק היא הבטחת קיום דינים אלה (סעיף 1(6) לחוק רישוי עסקים).

במסגרת ההנחיה, קובע היועץ המשפטי כי לרשות הרישוי מסור שיקול דעת, אומנם מוגבל, ליתן רישיון לעסק שאינו עומד בדיני התכנון וזאת בנסיבות מיוחדות וחריגות שהוגדרו על ידו בין היתר כדלקמן:

"7. ניתן ליתן רשיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה בהתקיים אחד מאלה: