שבטייב נ' אברמוב ואח'

החלטה

לפניי בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטרי.

התובעת ילידת 1976, נפגעה בהתאם לנטען בתאונת דרכים ביום 2.1.11. ביום 13.11.12, קיבלתי בקשת התובעת למינוי אורתופד, אשר יידרש גם בשאלת קיומה של נכות נוירולוגית. כמו כן, קיבלתי את הבקשה למינוי פסיכיאטר.

עוד, דחיתי את הבקשה למינוי מומחה בתחום א.א.ג., והתייחסתי לבקשה למינוי מומחה בתחום הפה והלסת. ד"ר יוסף שטרן מונה בתחום הפסיכיאטרי, ופרופ' פולמן יורם מונה בתחום האורתופדי.

פרופ' פולמן, בחוות דעתו מיום 7.2.13, קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בהתייחס למגבלה ותנועות הצוואר כתוצאה מהתאונה. במסגרת תשובות לשאלות הבהרה, קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 7.5%.

ד"ר שטרן, בחוות דעתו מיום 8.3.13, קבע לתובעת נכות זמנית לשנה בשיעור של 10%. לאחר מכן, קבע נכות זמנית לשנתיים נוספות בשיעור של 5%. מתום שלוש השנים, קבע כי לתובעת לא נותרה נכות נפשית.

ב"כ התובעת פנה בשאלות הבהרה לשני המומחים. בהתאם לבקשה מיום 7.4.12, הודיע ב"כ התובעת כי התשובות אינן מבהירות דיין את התמונה הרפואית לעניין נכותה הצמיתה של התובעת, ועל כן ביקש שהות נוספת לשם משלוח שאלות הבהרה נוספות למומחים.

בבקשה שלפניי, טוען ב"כ התובעת כי יש להורות על מינוי רפואי נוסף בתחום הפסיכיאטרי.

לטענתו, חוות דעת ד"ר שטרן לוקה בפגמים רבים הנוגעים ויורדים לשורש העניין, כמו כן התשובות לשאלות ההבהרה גם הן מעלות תמיהות רבות וסתירות גורפות בנסיבות אלו יש להיעתר לבקשה.

ב"כ התובעת הפנה לשאלת הבהרה במסגרתה נדרש ד"ר שטרן להתייחס לאבחנה, ולפיה התובעת סובלת מתסמונת PTSD ומ-pain disorder. המומחה השיב, כי קבע לתובעת אחוזי נכות בגין PTSD וכי נושא הכאב אינו שייך לתחום הנפשי, אלא לתחום האורתופדי או הכירורגי. עוד טען ב"כ התובעת, כי הציג לד"ר שטרן את חווה"ד האורתופדית של פרופ' פולמן, ולאור ממצאיה והאבחנה בגין הפרעת כאב, יש לקבוע כי המדובר במצב של נכות לצמיתות מבחינה פסיכיאטרית. תשובתו של המומחה היתה, כי אינו סבור שהכאבים מהם סובלת התובעת מצדיקים קביעת נכות לצמיתות, ושב על ההסבר כי אין המדובר במצב נפשי אלא בכאב הנובע ממצב גופני. לטענת ב"כ התובעת, תשובות אלו מצביעות על סתירה מוחלטת לקביעותיו ואבחנותיו של ד"ר שטרן, בהתבסס על האמור בחוות דעתו של פרופ' פולמן ולספרות הרפואית המקובלת בעניין.

בנוסף, טען ב"כ התובעת כי חוות דעת המומחה אינה משקפת את מצבה של התובעת להיום ולעתיד. ב"כ התובעת הפנה להעדר שיתוף פעולה נטען בין התובעת לפסיכולוגית קלינית. תשובת המומחה היתה, כי יש בכך כדי להשליך על העובדה שהתובעת אינה סובלת די ממצבה. בהמשך, הבהיר המומחה כי העדר סבלנות הינה תופעה אחת המרכיבה את הסינדרום ממנו סובלת התובעת.

הנתבעת בתגובתה, התנגדה לבקשה. לטענתה, המדובר בבקשת סרק נוספת של התובעת אשר דינה להידחות תוך חיוב בהוצאות. לטענת הנתבעת, התובעת אינה מרוצה מקביעת המומחה הרפואי בתחום הפסיכיאטרי וכן מתשובותיו לשאלות ההבהרה, ולפיהן לא נותרה לה נכות צמיתה כלשהי בתחום הפסיכיאטרי, ולכן הגישה את הבקשה.

ב"כ הנתבעת, טען כי התובעת אובחנה כסובלת מ-MILD PTSD וכי טיפול מתאים יביא לשיפור ניכר במצבה הנפשי. המומחה קבע לתובעת תקופות נכות זמניות, וכן כי לצורך הצלחת הטיפול נדרש שיתוף פעולה של התובעת. עוד נטען, כי לא נפל כל דופי בחווה"ד. אף אם חולקת התובעת על חווה"ד המומחה, הרי שעדיין עומדת בפניה אפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו.

בתשובת התובעת לתגובת הנתבעת, שב ב"כ התובעת על עמדתו וטען כי אל לו לביהמ"ש להמתין לחקירתו הנגדית של המומחה משהתברר כי אין בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי על פי חווה"ד.

הלכה היא, כי מינוי מומחה רפואי נוסף ייעשה רק באותם מקרים חריגים בהם "חש השופט, לאחר שעיין בחווה"ד של המומחה ובתשובותיו על שאלות ההבהרה, ובמהלך חקירה נגדית כי נותרו בו ספקות וכי הוא נזקק לחוו"ד נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו..." (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל).

שבתי ועיינתי בחוו"ד ד"ר שטרן, בשאלות ההבהרה ובתשובות, והחלטתי לדחות את הבקשה. מן הטען שלא מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים מינויו של מומחה נוסף. לא שוכנעתי, בשלב זה, כי נפל פגם מהותי בחוו"ד ד"ר שטרן. כמו כן, לא מצאתי סתירה כלשהי בין תשובות המומחה לחווה"ד מטעמו ולחוות דעתו של פרופ' פולמן. ד"ר שטרן הבהיר והסביר את חוה"ד, נוכח התרשמות מהתובעת ומתופעות מהן היא סובלת. מסכימה אני עם ב"כ נהתבעת כי מן הבקשה, עולה חוסר שביעות רצון וחוסר הסכמה עם חווה"ד הרפואית ומסקנותיה. ב"כ התובעת, רשאי יהיה לזמן המומחה לחקירה על חוות דעתו.

אני דוחה את הבקשה, מחייבת התובעת בהוצאות הבקשה בסך 1,750 ₪ אשר ישולמו בסיומו של ההליך.

מורה לב"כ התובעת להגיש תחשיב נזק, בצירוף תיק מוצגים עד ליום 1.9.13. נתבעת תגיש תחשיב נזק מטעמה עד ליום 15.10.13.

מזכירות תדחה תז"פ ליום 18.10.13 לשיגור הצעתי לצדדים.

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ג, 18 יוני 2013, בהעדר הצדדים.