שבח נ' גוזלן

פסק דין

1.בפניי תביעה שעניינה תאונת דרכים אשר אירעה בבוקר ה- 6/4/10 בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעת, אשר נהוג היה על ידי בתה, הגב' אילנית גוזלן - אייל.

לטענת התובעת, נסעה אותו בוקר ברחוב טרומפלדור לכיוון מרכז זיו. התובעת ביקשה לחצות את הצומת ולהמשיך ישר ולאחר מכן לפנות שמאלה, לכיוון הטכניון. היא נסעה בנתיב השמאלי, אשר לדבריה, בשלב מסוים לפני הצומת, מתפצל לשני נתיבים – האחד פונה לשמאל והשני ישר ושמאלה. מימינה היה נתיב נוסף המיועד לנסיעה ישר ומימין, נתיב הפונה ימינה. התובעת התקדמה לאיטה לכיוון הצומת, בשל עומס התנועה בשעות אלה של היום, כאשר לפתע, רכב שהיה לימינה, נכנס בכוח לפניה, באופן ששיפשף את הכנף הימנית הקדמית שלה ואז, נעצר באור אדום. התובעת יצאה מרכבה וניגשה לנהגת הרכב שפגע בה, היא בתה של הנתבעת. לדבריה, זו פתחה את חלון הרכב כאשר היא אוחזת סיגריה בידה, טענה כי לא עשתה כלום וסירבה למסור את פרטיה, כמו גם להמשיך אחרי הצומת ולעצור לשוחח עם התובעת. התובעת רשמה את מספר הרכב ונסעה למשטרה על מנת לברר למי הוא שייך ובהמשך, הוגשה התביעה.

בהודעת התובעת לחברת הביטוח, הודעה אשר צורפה לתיק, מסרה התובעת גרסא זהה באשר לנסיבות התאונה.

בדיון, מסרה התובעת גרסא זהה לנסיבות התאונה, אך הרחיבה והדגימה את האופן שבו קרתה.

התובעת הציגה הצעת מחיר על סך של 1,160 ₪ לצביעת הכנף הקדמית ימנית ותיקון צבע מגן קדמי. התובעת ציינה כי הרכב נקנה כשבועיים קודם לתאונה ובקושי הספיקה לנהוג בו.

2.גרסת הנתבעת בכתב הגנתה תובא כמעט בשלמות, מפאת חשיבות הדברים. וכך נכתב בכתב ההגנה, מפי הנתבעת בעצמה: "אילנית (בתי) נסעה בנתיב הימני בשד' טרומפלדור בעודה עוצרת עצירה מלאה מול הרמזור באדום כשלפתע רכב מאחור אשר נמצא בנתיב השמאלי סטה ממסלולו והתנגש ברכב בו נהגה בתי אילנית בצד השמאלי האחורי של הרכב. אילנית (בתי) יצאה מהרכב על מנת לראות את הנזק וראתה כי לא נגרם נזק לרכב שלי וגם לא נגרם נזק לרכב אשר התנגש בי מאחורנית. אילנית (בתי) בירכה לשלום את הגברת והמשיכה בנסיעה."

בדיון, העידה הגב' גוזלן אייל ואישרה כי האמור בכתב ההגנה נכתב על ידי אמה, על פי פרטים אותם מסרה היא, אשר נהגה ברכב בעת התאונה, לאמה. לדבריה, אותו בוקר, באופן מפתיע, הגיעה התובעת אל רכבה והחלה לצעוק לעברה. גב' גוזלן-אייל יצאה מן הרכב, לא לפני שהניחה כוס קפה אשר היתה בידה, וראתה כי אין כל נזק בכלי הרכב. לדבריה, לא החזיקה סיגריה בידה בעת האירוע, הגם שהודתה כי היא נוהגת לעשן. גב' גוזלן-אייל טענה כי התובעת כלל לא ביקשה ממנה כי יחליפו פרטים אלא פשוט צעקה לעברה עד כי חלק מן הדברים כלל לא הובנו על ידה. בשלב מסוים, אחר שוידאה כי אין נזק ולאור העומס הרב שהיה בצומת באותו זמן, נכנסה לרכבה והמשיכה בנסיעה.

גב' גוזלן-אייל הודתה כי אכן עמדה בנתיב ימני לזה שבו היתה התובעת, אך לטענתה, מי שסטתה מנתיב לנתיב היא דווקא התובעת וכך אירעה התאונה.

גב' גוזלן-אייל התבקשה להסביר את הסתירה בין האמור בכתב ההגנה – כי אירעה התנגשות באשמת התובעת – לבין טענתה בבית המשפט כי לא אירעה כל התנגשות שהיא, אך לא נתנה הסבר מניח את הדעת.

הנתבעת לא חלקה על סכום הפיצוי הנטען על ידי התובעת.

3. עיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הנהגות המעורבות אשר אף הדגימו את אופן קרות התאונה באמצעות דגמי מכוניות וכן בחנתי את המסמכים השונים.

אחר אלה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

גרסאות הנהגות לאופן קרות התאונה סותרות, אולם בגרסת הנתבעת סתירה משמעותית שכן זו טענה בכתב הגנתה גרסא שונה מזו שהועלתה בדיון בפניי. בכתב ההגנה הודתה שהיה מגע בין המכוניות ואילו בדיון טענה שכלל לא היה מגע במכוניות.

יחד עם זאת, לטעמי, בהחלט ייתכן כי גב' גוזלן-אייל לא הרגישה בתאונה, כפי שאכן טענה, והדבר אף מתיישב עם טענת התובעת כי נאלצה לצאת מרכבה ולגשת אל רכב הנתבעת על מנת לנסות ולהסב את תשומת ליבה לכך שפגעה בה.

גרסת התובעת סדורה, ברורה ועקבית ואף מתיישבת עם תנאי המקום ועם כיוון נסיעת הנהגות המעורבות – התובעת ישר והנתבעת לשמאל.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את גרסת התובעת וקובעת כי גב' גוזלן-אייל פגעה ברכב התובעת שעה שניסתה להשתלב בנתיב נסיעתה.

4.הנתבעת תשלם לתובעת סך של 1,800 ₪, סכום הכולל אף את הוצאותיה בהליך.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

5.זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.