שבדוב(אסיר) נ' מדינת ישראל

החלטה

מדובר בערר על החלטת בימ"ש השלום בקרית גת, (מ"ת 32370-05-10, כב' השופט חזק ) מיום 20.5.10, בה הוחלט בדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שמיעת טענות הצדדים, כי תינתן החלטה ביום 23.5.10, וכי המשיב יובא באמצעות יח' נחשון.

בערר שהוגש ע"י ב"כ העורר באותו יום בשעות הערב, טענה ב"כ העורר כי לאחר שמיעת הצדדים החליט ביהמ"ש ליתן החלטה בבקשה בלי להורות על מעצרו, ועל כן העורר נתון במעצר שלא כחוק.

בדיון היום הציגה ב"כ העורר החלטה נוספת של בימ"ש השלום באשדוד שניתנה ביום 20.5.10 שעה 21:15, שבה הבהיר השופט כי משהחליט לדחות את הדיון ליום 23.5.10 תוך מתן הוראה על הבאת העורר לדיון ע"י יח' נחשון, נשמט בהחלטה הצו המורה על מעצר המשיב עד להחלטה אחרת, ועל כן הורה על מעצר המשיב עד להחלטה אחרת.

יצויין כי הבקשה למעצר עד תום ההליכים היתה בגין הגשת כתב אישום בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה בשכרות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונהיגת רכב ללא רשיון רכב.

העובדות שיוחסו לעורר בכתב האישום, היו כי בתאריך 20.5.10 שעה 02:55, נהג ברכב בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם, בכך שפנה פניה חדה במהירות גבוהה, תוך חריקת בלמים, כאשר חלקו האחורי של הרכב נזרק הצידה בעודו מבצע את הפניה, וכאשר באותה עת מס' אנשים שהיו במקום קפצו בבהלה, והרכב נסע מהמקום. בהמשך, דלקה אחרי העורר ניידת משטרה, כאשר השוטרים כרזו לו לעצור, ואז העורר עשה מעשה בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים תפקידם, בכך שהגביר את מהירות נסיעתו. בהמשך, פנה לרחוב אחר ועצר את הרכב. בדגימה שנלקחה ממנו נמצא ריכוז של 555 מיקרוגרם בליטר אויר, כמות העולה על הכמות הקבועה בחוק, והמצביעה על כך שנהג כאשר היה תחת השפעת אלכוהול, ובהיותו שיכור.

בנוסף, נטען שהעורר נהג ברכב בעת שלא היה רשום בהתאם להוראות פקודת התעבורה.

בבקשה למעצר נטען שיש לעורר הרשעות קודמות בתעבורה בגין נהיגה ללא חגורת בטיחות, שימוש בטלפון בעת נהיגה, אי סימון מטען חורג מאחור, כניסה מהצומת שלא מהנתיב הימני, עקיפת רכב עוקף, אי ציות לתמרור עצור, העדר טכנוגרף תקין ואי סימון אמצעי חיבור בגרירה.

בדיון בערר היום חזרה ב"כ העורר על טענתה כי לא היה מקום להורות על מעצרו של העורר, ולו ל-3 ימים, בלי לקבוע שיש עילה למעצר, וכן לגוף הענין אין עילה למעצר, ואף לו היתה עילה כזאת היה מקום להורות על שחרורו בתנאים מתאימים.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר בטענה שמדובר בהחלטה שגרתית, כאשר שופט שומע את טענות הצדדים ומחליט לדחות במס' ימים על מנת לעיין בחומר הראיות, ומורה על מעצר עד החלטה אחרת.

לאחר עיון בטענות הצדדים, נראה לי כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש השלום.

העבירות שיוחסו לעורר בכתב האישום והנסיבות כפי שהוצגו בבקשה למעצר ובדיון בבימ"ש השלום מצביעות על מעשים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, ובנסיבות הענין לא ניתן לקבוע שטעה בימ"ש השלום בכך שסבר שיש לעיין תחילה בחומר הראיות בטרם תינתן החלטתו בבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובנסיבות הענין, לא ניתן לקבוע שהחלטת בימ"ש השלום להורות על מעצר עד להחלטה אחרת היתה בלתי סבירה בשים לב לנסיבות ביצוע העבירה כפי שהוצגו לו.

לאור זאת, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ח' סיון תש"ע, 21/05/2010 במעמד הנ"ל.

ברוך אזולאי, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: