שאקו ואח' נ' עיריית אילת ואח'

החלטה

1.בתובענה זו הסתיימה שמיעת ההוכחות ביום 17.01.13 ובהחלטה מאותו יום ניתן צו לסיכומים.

2.ביום 13.02.13 הגיש התובע בקשה להתיר לו הגשת ראיות נוספות.

3.בגין האירועים נשוא התביעה, התנהלה על ידי המחלקה לחקירת שוטרים חקירה כנגד התובע והמדינה הגישה כנגדו כתב אישום בגין תקיפה. לאחר פגישה שהתקיימה בין ב"כ התובע להנהלת המחלקה לחקירת שוטרים (להלן: "הפגישה"), חזרה בה המדינה מכתב האישום כנגד התובע.

4.בבקשתו להתיר לו הבאת ראיות נוספות, התובע מבקש להתיר לו הגשת מסמכים המתייחסים לפגישה במחלקה לחקירת שוטרים וכן לזמן למתן עדות את עו"ד ליאורה נהון מפרקליטות המדינה אודות השיקולים שהביאו לחזרת המדינה מכתב האישום כנגד התובע. לחלופין, עתר התובע להתיר לב"כ התובע ליתן עדות מטעם התובע אודות הפגישה.

5.הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות. בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738. רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, 30.07.02.).

6.במקרה דנן, התובע לא הניח טעמים המצדיקים סטייה מן הכלל. באשר לאופי הראיות הנוספות אשר הגשתן מבוקשת על ידי התובע, אין מדובר בראיה פשוטה, התובע מבקש להתיר לו הגשת מסמכים ובנוסף לזמן לעדות פרקליטה מפרקליטות המדינה ולחלופין להתיר לבא כוחו להעיד בפני בית המשפט. באשר לשלב אליו הגיע המשפט, המשפט מצוי בשלב מתקדם מאוד. משמעות ההיעתרות לבקשה היא, פתיחת המשפט מחדש לאחר שבתובענה כבר נשמעו ההוכחות, הסתיימו הן פרשת התביעה והן פרשת ההגנה וניתן צו לסיכומים. באשר לידיעת המבקש על הראיות נשוא הבקשה, טענות התובע לעניין הפגישה והחלטת המדינה לחזור בה מכתב האישום, נטענו על ידו עוד בכתב תביעתו (סעיף 7 לכתב התביעה). משכך, מדובר בראיות שהיו בידיעתו של התובע עוד בזמן הגשת התביעה והיה בידיו להגיש את המסמכים ולהעיד את הפרקליטה בדיון ההוכחות בשלב פרשת התביעה. הוא לא עשה כן.

7.בנוסף לאמור, כמפורט להלן, הראיות אשר הבאתן מבוקשת, למעשה אינן רלבנטיות לבירור התובענה. לטענת התובע בכתב התביעה, במהלך ביצוע הליך עיקול מיטלטלין בביתו, הוא הותקף על ידי גובים ושוטרים מטעם הנתבעות ועקב כך נגרמו לו נזקי גוף, בגינם חבות כלפיו הנתבעות מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. נתבעת 3 טענה בכתב ההגנה כי התובע תקף את הגובים מטעם נתבעות 1-2.

8.לעניין האירועים נשוא התביעה, אשר בעטיים, לטענת התובע, נגרמו לו נזקי גוף, העידו בפני בית המשפט התובע והמעורבים באירועים מטעם הנתבעות. בעדות המבוקשת של הפרקליטה, אין מדובר בעדות לאירועים הנ"ל ושיקולי המדינה לחזור בה מכתב האישום שהגישה כנגד התובע, אין בהם כדי לשנות או להשפיע על המסכת העובדתית לעניין האירועים עצמם. (זאת בשונה מפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם כאמור בסעיף 42א. לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971). מסכת עובדתית זו התבררה בפני בית המשפט. במילים אחרות, אין בשיקולי המדינה או החלטתה משום ראיה להתנהגות התובע והמעורבים מטעם הנתבעים במהלך הליך עיקול המיטלטלין בבית התובע ואין בהם כדי להשפיע אם על קביעת העובדות ביחס לאשר ארע באירועים אלה, אם על הסקת המסקנות ביחס למשמעות העובדות ואם על שאלת אחריות הנתבעות כלפי התובע, אשר מצויה במחלוקת בין הצדדים לתובענה. משכך, גם לעיצומו של עניין, אין בראיות נשוא הבקשה כדי לתרום תרומה כלשהי, לא כל שכן תרומה משמעותית לחקר האמת וההכרעה בתובענה.

9.אשר על האמור, הבקשה נדחית.

10.ניתנת לצדדים ארכה להגשת הסיכומים כדלקמן:

סיכומי תובע עד 25.06.13.

סיכומי נתבעות עד 25.07.13.

סיכומי תשובה עד 04.09.13.

11.התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות הדיון בבקשה בסך 2,500₪.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז סיון תשע"ג, 25 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: