שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובעת אשר עבדה בחלוקת עיתונים לבין חברת ההפצה

1. ביום 16.7.2008 הגישה התובעת כתב תביעתה, במסגרתו תבעה שכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים.

יצויין כבר עתה, כי התביעה הוגשה בשם התובעת בלבד ולא בשם בעלה, וזאת על אף שאין מחלוקת בין הצדדים כי בעלה ביצע את העבודה ביחד איתה, הכל כפי שיפורט להלן. בכל מקרה, במסגרת התביעה נטען, כי התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לנתבעת בלבד ולא נתבעו סעדים כלשהם בהתייחס לבעלה.

2. ביום 26.8.2008 הוגש כתב הגנה בתיק, במסגרתו טענה הנתבעת, בין היתר, כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
3. בתיק התנהל דיון מוקדם בבית הדין לעבודה בנצרת, ואולם, מאחר וב"כ התובעת שימש עד לאחרונה כנציג ציבור בבית הדין בנצרת התיק הועבר לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
4. ביום 14.7.2010 התקיים דיון מוקדם בפני כב' הרשמת דרוקר בבית דין זה, כאשר בראשית הדיון נרשם שקיימת מחלוקת לעניין התקיימותם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים (פרוטוקול עמ' 1, שורה 13).
5. ביום 1.2.2011 התקיים דיון בפני הח"מ, כב' השופטת  שומרוני-ברנשטיין.

בראשית הדיון היפנה בית הדין את הצדדים למחלוקת לענין קיומם של יחסי עבודה וזאת במיוחד לאור הטענות העובדתיות שנטענו במסגרת תצהירי התובעת ובעלה. כן הוחלט באותו דיון, כי יש מקום לדון קודם כל בשאלת קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים על סמך העובדות המפורטות בתצהירי התובעת בטרם יתקיים דיון בתיק לגופו.

6. לאחר אותו דיון הגישה התובעת בקשה לפסילת שופט אשר נדחתה בהחלטה מיום 27.2.2011.

העובדות בהתאם לתצהירי העדות הראשית מטעם התובעת (במיוחד תצהירו של בעלה):

7. התובעת ובעלה עבדו יחדיו בחלוקת עיתונים, ככל הנראה החל משנת 2000,  אצל המעביד שקדם לנתבעת בשם "בר-ששת שמעון".

החל מיוני 2004 המשיכו את עבודתם אצל הנתבעת.

על מנת לבצע את עבודתה החלוקה, השתמשו התובעת ובעלה ברכבם הפרטי.

8. לגרסת בעלה של התובעת - עבודת חלוקת העיתונים אינה עבודה שניתן לבצע על ידי עובד יחיד, ולכן - עבדו יחדיו כאשר התובעת ארזה את העיתונים ובעלה חילק אותם.
9. קודם לכן, את המו"מ לעניין הקליטה בעבודה והסיכום לעניין שכר עבודה ניהל בעלה של התובעת עם נציג הנתבעת, כאשר התובעת לא היתה מעורבת בענין זה כלל.

במהלך תקופת הקשר היה קשר רציף ויומיומי בין בעלה של התובעת לנציג הנתבעת.

התובעת מעולם לא דנה עם נציג הנתבעת ולא התעסקה בענייני שכר או בעינייני מינויים וכל הסיכומים בגין שכר עבודה ותנאים נוהלו ישירות בין בעלה של התובעת לבין הנתבעת כאשר לתובעת כמעט ולא היה קשר עם הנתבעת.

10. התמורה בגין העבודה שולמה בתלושי שכר שנרשמו על שם התובעת וזאת רק מטעמי נוחות ומטעמי כדאיות לפי בקשתו של בעלה של התובעת, שכן באותו מועד הוא עבד במקום אחר (מרכז מפלגת הליכוד), ומטעמים של מיסוי העדיף לרשום את תלושי השכר על שם התובעת.
11. התובעת ובעלה היו נעזרים מידי פעם לביצוע העבודה בבנים הבוגרים שלהם וכאשר נעדרו מהעבודה בחול המועד פסח, דאגו למחליף מטעמם (בן המשפחה - נדב).
12. התובעת ובעלה היו הבקיאים הבלעדיים במיקומם של המנויים.