שאלת קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לשם גיבוש העבירה (סעיף 52ג' לחוק), כלומר, האם הנאשם ידע או היה לו יסוד סביר להניח שמאיו יעשה שימוש במידע שקיבל ממנו

א. פתח דבר

בתקופה הרלבנטית לכתב-האישום היתה י.ל.ר. שוקי הון )1992( בע"מ )להלן: "י.ל.ר שוקי
הון"( חברה ציבורית שעסקה באמצעות חברות בנות במתן שירותים בתחום השקעות ויעוץ
פיננסי.

חברת י.ל.ר. חיתום והשקעות )1993( בע"מ )להלן: "י.ל.ר. חיתום"( היתה חברה פרטית
בבעלות י.ל.ר. שוקי הון, ושימשה כזרוע המבצעת שלה בתחום החיתום והנפקות ציבוריות,
והנאשם היה מנהלה במועדים הרלבנטיים לכתב-האישום.

י.ל.ר. שוקי הון וי.ל.ר. חיתום, ופריון חברת נאמנות להשקעות בע"מ )להלן: "חב'
פריון"(, שניירות ערך שלה נסחרו בבורסה לני"ע בת"א )להלן: "הבורסה"( נימנו בתקופה
זו על קבוצת החברה לישראל בע"מ )להלן: "החברה לישראל"(.

בחודש יולי 1996 החזיקה החברה לישראל במישרין ובעקיפין %54 ממניות פריון.

במהלך חודש יולי 1996 יזמו יוסף טייכר - מנכ"ל י.ל.ר שוקי הון ביחד עם הנאשם, מהלך
לפיו החברה לישראל תרכוש מהציבור החזקותיהם בני"ע של פריון, ולאחר מחיקת המניות
מהמסחר תשנה החברה לישראל את מעמדה של חב' פריון מחברה ציבורית לחברת בת פרטית,
וזאת על מנת שעם פירוקה של פריון או מיזוגה בחברה לישראל יועברו נכסי פריון לבעלות
החברה לישראל.

ראה דברי הכלכלן הראשי בחברה לישראל - אלי טוב:

"פריון בעצמה, זו היתה חברה עם מזומנים, סכום מאוד גבוה של מזומנים, הכוונה היתה