שאלת סלוק תביעה על הסף בגין העדר יריבות של אשה שתבעה איזון משאבים מקרובי משפחת הבעל

אישה מגישה תביעה לאיזון משאבים כנגד בעלה וכנגד אחיו, אחותו, אמו וגיסתה. האחרונים מבקשים לסלק התביעה כנגדם על הסף בהיעדר יריבות ו/או עילה. האם יש להיענות לבקשתם?

א.         הצדדים להליך והטעמים להגשת התביעה כנגדם :

1.      המשיבה (להלן: " האישה") נישאה למר ש.ד (להלן: " הבעל") בשנת 1984 וכתוצאה מנישואין אלה נולדו להם 4 ילדים, מהם 2 קטינים (האישה והבעל ייקראו יחדיו " בני הזוג"). בכתב התביעה נטען, כי "מועד הקרע" הוא מועד הגשת תביעת גירושין על ידי הבעל ביום 25/6/07 לבית הדין הרבני ומכל מקום התביעה המתוקנת הוגשה לאחר גירושי הצדדים זו מזה.

2.         אין חולק, כי בני הזוג לעיל הקימו לפני 25 שנים לערך על נחלה 81 השייכת להורי הבעל, בית מגורים, שם מתגוררת האישה עם הקטינים עד הלום (להלן : " בית הצדדים ").

3.       המבקש 1 הינו אחיו של הבעל (גיס של המשיבה) ועל פי הנטען בכתב התביעה ובפרוטוקול הדיון מיום 21/12/10 הינו שותפו של הבעל במטעים ובעסקים (עמ' 3 שורה 27 לפרוטוקול וכן סעיף 10 לכתב התביעה המתוקן ).

4.      המבקשים 2-3 הינם בני זוג, כאשר המבקש 2 הינו אחיו של הבעל והמבקשת 3 הינה אשתו (גיסתה של האישה) . ביחס לאלה, טענה ה אישה , כי הם מחזיקים "בנכס הישן" שהוא מבנה מגורים על שטח הנחלה שבבעלות אמו של הבעל והם משכירים אותו לצדדי ג'. המשיבה טוענת כי מ דובר בנכס ששוויו נאמד בכ-250,000 ש"ח וכי מגיעות לה מחצית הזכויות בו (סעיף 7 לכתב התביעה ועמ' 3 שורות 21-25 לפרוטוקול) .

5.       המבקשת 4 הינה אמו של הבעל (להלן: " החמות") והיא רשומה בספרי הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל כברת רשות ביחס לנחלה 81 במושב****, היא הנחלה מושא הסכסוך (להלן: " הנחלה").

6.      המבקשת 5 הינה אחותו של הבעל ונטען לגביה כי קיימת מזימה קולקטיבית בקרב משפחת הבעל להעביר על שמה מלוא הזכויות בנחלה על מנת למלטן ממסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג (סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן).

7.       הן במסגרת כתב התביעה והן במסגרת דיון מקדמי שנערך בתובענה ובבקשת הסילוק על הסף, עולה כי האישה בחרה להגיש התביעה כנגד בני משפחת הבעל הואיל וסברה, כי היא זכאית לקבל מלוא הזכויות הן בנחלה והן במשק החקלאי שבה (לרבות לול, מטלטלין ומטעים) והן במבנים הבנויים עליה (בית המגורים והנכס הישן).

ב.       סעדי התביעה בתמצית:

8.      למען יובן הקושי האינהרנטי הטמון בתביעה המתוקנת כפי שנוסחה, אין מנוס מלצלול לנבכיה ולהביא ממנה את סעדיה בתמצית.

9.       האישה הגישה כאמור תביעה לאיזון משאבים ופסק דין הצהרתי כנגד הבעל ובני משפחתו וטענה, כי היא זכאית להירשם כבעלת מלוא הזכויות במשק חקלאי מס' 81 במושב **** - משק הרשום כיום על שם החמות.

10.     יחד עם זאת דומה, כי הסעד העיקרי והאמיתי לו כיוונה המשיבה הינו מתן פסק דין שיקבע, כי היא הבעלים של מלוא הזכויות של בית המגורים אשר נבנה על ידה ועל ידי הבעל והכל על מקרקעי הנחלה (סעיפים 9, 11 לכתב התביעה המתוקן).

11.     בהקשר זה, עתירתה הנוספת ו /או החלופית של האישה הייתה, לקבל פסק דין המצהיר, כי היא זכאית למחצית מהשווי העסקי של הלול, המטעים והמשק המצויים אף הם על מקרקעי הנחלה ללא שווי האדמה עצמה, אלא ש הואיל ומדובר לשיטתה , בשווי הנופל ממחצית שווי בית המגורים, הרי שמבוקש להורות, כי האישה תירשם כבעלים של מלוא הזכויות בבית המגורים שבנו בני הזוג (סעיף 11 לכתב התביעה המתוקן).

12.     בנוסף לכל אלה, טענה המשיבה, כי היא זכאית לקבל פסק דין המצהיר והקובע, כי היא בעלת הזכויות בדירה נוספת שנבנתה אף היא על מקרקעי הנחלה של חמתה ואשר כונתה על ידה בכתב התביעה המתוקן בשם "הנכס הישן". לשיטתה הזכויות בנכס עברו לידיה ולידי הבעל לפני 25 שנים בכך שהם הפכו לאלה שגבו דמי שכירות בגין הנכס ושלשלו אותם לכיסם. עוד הוסיפה האישה, כי מ דובר בנכס בשווי 250,000 ש"ח והיא זכאית לקבל לא רק את הזכויות בו אלא גם את דמי השכירות שהתקבלו בגינו מאז הקרע בין הצדדים 25/6/07 ולכל הפחות ממועד הגשת התביעה המקורית - אוגוסט 2008 (סעיף 7 לכתב התביעה המתוקן).

13.    הנה חזינו בתמצית סעדי התביעה וכעת נתאר בתמצית את טעמי הבקשה לסילוק על הסף.

ג.      תמצית נימוקי המבקשים לסילוק על הסף:

14.     ב"כ המבקשים המלומד עתר לסלק התביעה על הסף כנגד שולחיו בטענות של חוסר יריבות והיעדר עילה. הוא ביקש להראות באמצעות מסמכים שצורפו לכתב הגנתו ולבקשה לסילוק על הסף, כי לפי אישור הסוכנות היהודית לא מונה כל " בן ממשיך " על ידי הורי הבעל. לשיטתו, נספח ו' לכתב התביעה המתוקן (הצהרה מיום 2/2/1997 בדבר מינוי הבעל " כבן ממשיך"), נועדה לאפשר להם לבנות את ביתם על הנחלה ותו לא. עובדה היא שהליכי מינוי "בן ממשיך" לא קרמו עור וגידים, לא נרשמו בסוכנות והדבר מלמד לשיטתו על אפסות זכויותיהם של המשיבה ובעלה לשעבר בנחלה. בהקשר זה אוסיף משלי ואומר, כי אין במסמכי התביעה זכר לאישור ועד האגודה למינוי בן ממשיך והתצהיר שסומן כנספח ו' אינו מסוג טפסי ההצהרה המוכרים בדבר מינוי ' בן ממשיך ' אשר ההורים, הבן, האגודה והסוכנות חותמים עליהם.

  15.   עוד הוסיף ב"כ המבקשים , כי מ דובר בנחלה שהזכויות בה מוסדרות על פי "ההסכם המשולש" (מינהל, סוכנות וועד האגודה השיתופית) ולפיכך , מדובר בזכויות של ' בר רשות ' שאינן עבירות אלא לפי תנאי אותו הסכם משולש (קרי קבלת הסכמת המינהל מראש ובכתב). לשיטתו, לא ייתכן לקבל טענות האישה כאילו הזכויות בנחלה ו/או במבנים בה הועברו לבעל ללא שישנה ולו אינדיקציה בכתב להעברת זכויות כאמור (לרבות אישורי מינהל מקרקעי ישראל וכיו"ב).