שאלת מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני

1. ושוב עומדת בפני בית המשפט ההכרעה בשאלת מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני.

התובענות שבפניי, אשר עניינן רכוש הצדדים ומזונות אישה וקטינים, הוגשו לבית משפט זה כשלוש שעות לפני שהגיש הנתבע תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בית הדין הרבני הזדרז ליתן החלטותיו וקבע כי משהתביעה עומדת במבחני הכריכה הסמכות לדון בענייני הרכוש והמזונות נתונה לו, וזאת מבלי שהובאה בפניו עמדתה של המשיבה.

כעת, מונחת בפניי בקשת הנתבעים 1-2, ע. ג. ו-ק. - חברה בע"מ (להלן יכונו: המבקש), למחיקה על הסף של התובענות, בעילה של חוסר סמכות עניינית. הבקשה הוגשה ביום 7.3.11 כשהיא מתייחסת לכל התיקים, לרבות תביעת המשמורת שהוגשה על ידי המשיבה בשלב מאוחר יותר, ועל כן החלטה זו תתייחס אל כל התיקים שבכותרת במאוחד.

הרקע וההליכים

2. ביום 26.12.10 בשעה 8:46 הגישה המשיבה לבית משפט זה תובענה בעניין רכוש הצדדים (תמ"ש 39657-12-10), וכן תובענה למזונות אישה ומזונות ילדים (תמ"ש 39714-12-10). כתבי התביעה נמסרו למבקש בו ביום בשעה 11:40. באותו יום, בשעה 12:06, הגיש המבקש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, שאליה כרך את ענייני הרכוש, מזונות האישה והילדים וכן משמורת הקטינים.

ביום 29.12.11 הגישה המשיבה תביעה למשמורת קטינים בבית משפט זה (תמ"ש 49940-12-10).

3. לנוכח בקשתו של המבקש כי בית הדין הרבני יקבע את סמכותו לדון בעניינם של הצדדים, ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני ביום 11.1.11. ההחלטה ניתנה על ידי דיין אחד, כב' הרב חיים שלמה רוזנטל, ומבלי שעמדה בפניו עמדתה של המשיבה. וזוהי לשון ההחלטה:

"בפני ביה"ד מונחת בקשת ב"כ הבעל לקבוע כי הסמכות בעניינם של הצדדים נתונה לביה"ד הרבני. מעיון בתיקי הצדדים מתברר כי הבעל הגיש לביה"ד תביעה מפורטת לגירושין, וכן תביעות בעניין המזונות והחזקת ילדים בהם פורטו העילות כנדרש, ואשר על כן כריכתם הינה כנה כדין והסמכות בעניינם נתונה לביה"ד.

באשר לתביעת הבעל בנושא הרכוש כאשר יוגש לביה"ד פירוט הנכסים כנדרש, ביה"ד ייתן את החלטתו".

ביום 6.2.11 ניתנה החלטה נוספת על ידי בית הדין הרבני, הפעם על ידי הרכב של שלושה דיינים, ולפיה הסמכות בענייני הרכוש נתונה לבית הדין, וזאת לאחר שהמבקש המציא את פירוט הרכוש כנדרש. מתברר כי אף בעת מתן החלטה זו עמדתה של המשיבה לא הובאה בפני כב' הדיינים. יש להדגיש כי עמדת המשיבה אף לא נתבקשה.

ביום 15.2.11 התקיים לראשונה דיון בעניינם של הצדדים בפני בית הדין הרבני, שם טענה המשיבה כי לא ניתנה לה הזכות להגיב לבקשתו של המבקש בטרם נתן בית הדין את הכרעתו. כן נטען על ידה כי בית הדין הרבני למעשה הוטעה על ידי המבקש, משלא הובהר לו כי מתנהלים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה וכי המשיבה הקדימה את המבקש בהגשת תביעתה בעניין הרכוש והמזונות.

מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית הדין הרבני הודה ב"כ המבקש כי המשיבה הקדימה אותו במספר שעות בהגשת תביעותיה, אך לטענתו אין בכך בכדי להקנות סמכות לבית משפט זה. וכך נאמר על ידו:

"לאחר שראיתי את הקבלות אני מודה שלפי השעות הוא (הכוונה לב"כ המשיבה, ד.ט.) , השיג אותי אך לא זה מה שקובע".

(עמ' 2 לפרוטוקול הדיון בבית הדין הרבני מיום 15.2.11, שורות 25-26).

במהלך הדיון עתרה המשיבה לביטול החלטותיו של בית הדין, ובית הדין הרבני ביקש את עמדתו של המבקש. בקשה זו עדיין תלויה ועומדת בפני בית הדין הרבני.

4. רק לאחר שהוגשה הבקשה נשוא החלטה זו, ומשבית המשפט אינו רוצה להיגרר למחטף סמכויות אלא לנהל את הדיונים על פי המתחייב מסדרי הדין, קיימתי דיון במעמד הצדדים ביום 10.3.11 בסוגיית הסמכות והצדדים נתבקשו להגיש את סיכומיהם. סמוך לאחר מועד הדיון, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי בעניין הגשת הסיכומים ובקשתו נדחתה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בעקבות דחיית בקשתו לעיכוב ביצוע, ובקשתו זו נדחתה אף היא.

במסגרת ההחלטה למתן הסיכומים הגבלתי את הצדדים בהיקף הסיכומים והוריתי על המצאת האסמכתאות עליהן הם מסתמכים.

5. יוער כבר עתה: לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, התברר כי הן המבקש והן המשיבה התעלמו מהאמור בהחלטתי מיום 10.3.11, שבה הדגשתי כי יש לצרף לכתב הסיכומים את כל הפסיקה עליה הם מסתמכים, תוך ציטוט הקטע הרלוונטי בגוף הסיכומים. התנהלות זו תילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות במסגרת החלטה זו.