שאלת זכותו של כונס נכסים לעשות שימוש בזכותו של החייב להקטנת חבויות המס

1.         השאלה המרכזית שבמחלוקת היא שאלת זכותו של כונס נכסים לעשות שימוש בזכותו של החייב להקטנת חבויות המס שהוטלו בגין עסקת מכר זכויותיו בנכס מקרקעין במסגרת הליך הכינוס.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות להכרעה הנדרשת כאן:

א.         בני הזוג יוסף ורחל ציביאק (להלן - החייבים) שעבדו בשטר משכנתא, לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן - הבנק) את זכויותיהם בנכס מקרקעין המצוי בתל אביב (להלן - הנכס) להבטחת פרעון אשראי שקיבלו ממנו מפעם לפעם, עד לסכום של 650,000 דולר (להלן - המשכנתא).

            הבנק פתח תיק הוצאה לפועל למימוש המשכנתא (להלן - תיק ההוצל"פ) והמבקשת מונתה על ידי ראש ההוצאה לפועל ככונסת נכסים על זכויות החייבים בנכס לצורך מכירת הנכס ופרעון החוב המובטח במשכנתא.

            ציביאק יוסף נפטר והמשיב 1 הוא עזבנו.

            המשיב 3 (להלן - דוד) הוא בנם של החייבים ומיופה כוחם על פי יפוי כח כללי.

ב.         במסגרת הליכי הכינוס, רכש דוד את זכויותיהם של החייבים בנכס בסכום של כ-4.3 מליון ש"ח. המבקשת דיווחה על העיסקה למשרד מיסוי מקרקעין וזה המציא לה שומת מס שבח ושומת מס מכירה בסכום כולל של כ-1.2 מליון ש"ח (להלן - המס).

            המבקשת פנתה לבא כוחם של החייבים בבקשה לפעול במשותף להקטנת המס, וזה השיב בשלילה. עמדותיהם של הצדדים בנדון יידונו להלן.

ג.          לטענת המבקשת, לאחר מכירת הנכס, ועוד לפני תשלום המס, נותרה יתרת חוב של החייבים לבנק בסכום של כ-1.9 מליון ש"ח, שבגינה הגיש הבנק תביעה כנגדם, המתבררת בעצם הימים הללו בבית המשפט.

            לסכום זה, טוענת המבקשת, יש להוסיף את המס שישולם בגין העיסקה וכן את חוב הארנונה והמים שטרם שולם בקשר לנכס בסכום של           110 אלף ש"ח, כך שיתרת חובם הכוללת של החייבים לבנק עומדת על סך של כ- 3.3 מליון ש"ח.

            החייבים, באמצעות דוד, מכחישים את יתרת החוב הנטענת.

ד.         יצוין, כי המבקשת העבירה לבנק, מתוך התמורה שהתקבלה, סך של      3.5 מליון ש"ח, כנגד כתב שיפוי שהפקיד הבנק בידיה.

3.         ואלה, בקצרה, עמדות הצדדים בסוגיה הנדרשת להכרעה:

א.         המבקשת טוענת, כי מיום רכישת הנכס על ידי החייבים ועד למכירתו במסגרת הליך הכינוס, הוציאו החייבים הוצאות שונות להשבחתו, והוצאות אלה מוכרות לצורך ניכוי, על פי סעיף 39 ל חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).

            טוענת המבקשת, כי מאחר והחייבים נמנעים מלהשתמש בזכותם לפנות לשלטונות המס לצורך ביצוע הניכוי האמור, היא זכאית לממש זכות זו במקומם, כדי להקטין את המס ולהגדיל את התמורה הפנויה.

            בתובענה זו עותרת המבקשת למתן צו הצהרתי, לפיו היא רשאית לעשות שימוש בזכותם זו של החייבים, כולל קבלת כל מידע רלבנטי משלטונות המס לשם מימוש זכות זו.

            בהקשר זה, טוענת המבקשת, כי הקטנת המס והגדלת התמורה הפנויה תקטין את יתרת החוב של החייבים לבנק, כאמור לעיל, וכי אין לחייבים מקור אחר להקטנתה או לפרעונה של יתרת חוב זו.

            המבקשת טוענת עוד, כי אין לחייבים כל הצדקה ממשית להתנגדותם, וכי הם משתמשים בהתנגדות זו בחוסר תום לב כדי לגרום לבנק לוותר על מקצת מחובם אליו.

ב.         החייבים טוענים (באמצעות דוד), כי בפועל כל ההוצאות שהוצאו כבר הוכרו בעבר כניכוי מס, אם באמצעות החייבים עצמם ואם באמצעות חברה שבשליטתם, סריגי ציביאק בע"מ (להלן - החברה).